רוב האנשים שמכירים אותי יודעים שאני מאוד אוהב את תחום מדעי החיים בבורסה המקומית. ישנן חברות שאני אוהב יותר וחברות שאני אוהב פחות. אחת החברות שאני יותר מעריך מבחינה טכנולוגית ומקצועית היא חברת קולפלנט שכבר כתבתי עליה בעבר מספר כתבות.
בחודשים האחרונים נמנעתי מלכתוב על החברה, בעיקר בשל העובדה כי היא הייתה שתהליך של גיוס בארה”ב – תהליך שהופסק. בלית ברירה פנתה קולפלנט למשקיעים בתל אביב וגייסה מהם כ-7 מיליון שקל. נשאלת השאלה – האם קולפלנט אשר נסחרת כעת בשווי של 42 מיליון שקל היא חברה טובה יותר או טובה פחות מאשר קולפלנט שנסחרה ביולי 2015 לפי שווי של 200 מיליון שקל? על כך – אני אנסה לתת תשובה בכתבה זו.
למי שעדיין לא מכיר את קולפלנט – רקע קצר. קולפלנט מייצרת ומשווקת מוצרים המבוססים על קולגן אנושי אשר מופק מצמח הטבק. לחברה שלושה מוצרים בצנרת – שני מוצרים סיימו ניסויים קליניים, קיבלו אישורי CE ונכנסו בשלהי השנה שעברה לשיווק באירופה. מדובר במוצר לטיפול בדלקות בגידים ובג’ל לריפוי פצעים כרוניים. המוצר השלישי – שתל לריפוי עצמות מפותח יחד עם חברת ביוונטוס. כל אחד מבין המוצרים פונה לשוק של מיליארדי דולרים בשנה.
שנת 2016 הייתה שנה מפנה עבור קולפלנט. בשנה זו עברה החברה משלב המחקר והפיתוח לשלב המכירות. למרות האמור – קולפלנט היא עדיין חברת חלום. כנראה שרק בעוד שנה או שנתיים, אם המכירות יתחילו להתרומם – ניתן יהיה לבחון את התמחור של קולפלנט על בסיס מכפיל מכירות בדומה לחברות כמו איתמר, מזור ובריינסוויי.
מדוע המניה צנחה בחודשים האחרונים?
מאז שהודיעה קולפלנט על כך שבכוונתה לבצע גיוס בארה”ב – המשקיעים חששו מכך שהגיוס יבוצע בדיסקאונט משמעותי. מאחר ובקולפלנט אין בעל שליטה ומשקל גבוה מאוד של משקיעים פרטיים – נוצר לחץ כבד על המניה. טרום ההודעה על הליכה להנפקה בארה”ב נסחרה קולפלנט בשווי של 98 מיליון שקל – והמניה איבדה שני שליש מערכה. ממש לא נעים.
קולפלנט הבינה שבשווי של 35 מיליון שקל אין עניין בשוק האמריקאי וחזרה למשקיעים בתל אביב וגייסה מהם סכום של 7 מיליון שקל. להערכתי, סכום זה עשוי להספיק לצרכי החברה בערך עד מהלך הרבעון השלישי של שנת 2017. מאחר והגיוס בוצע ממש לפני מספר שבועות – אין חשש לדעתי לגיוס ציבורי נוסף בתקופה הקרובה.
ככל הנראה הטעות הגדולה ביותר שביצעה קולפלנט לפני שנים ארוכות זה הרישום בתל אביב דרך שלד בורסאי. אילו בעלי המניות של קולפלנט היו ממשיכים לממן את החברה – היא הייתה יכולה ללכת במצבה הנוכחי להנפקה ראשונית בארה”ב (IPO) לפי שווי של 100 מיליון דולר בלי יותר מדי מאמץ. לא אחת התברר כי המשקיעים בתל אביב אינם יודעים לתמחר נכון חברות ביומד. תפקידה של הנהלת החברה הוא לנסות לגשר על הפער בין המחיר שבו נסחרת המניה בתל אביב – לבין חברות דומות בעולם.
האתגר הגדול: לאתר בעל בית בחברה
אז נכון שבקולפלנט ישנם בעלי מניות אשר מאמינים בפעילות של החברה ומכניסים את היד לכיס כמעט בכל סבב. יש את קרן דוקור, יש את עמי שגיא (שמשום מה לא שם כסף בסיבוב האחרון), יש את מיטב אבל זה לא מספיק. זה לא נקרא בעל בית. כפי שחברה ביונדווקס סגרה עסקה עם מריוס נכט אשר מחזיק 20% מהמניות וקיבל הקצאה במחיר טוב – כך קולפלנט צריכה לאתר בעל בית – מישהו שיהיה דומיננטי בחברה.
כאשר יש גוף דומיננטי שהוא בעל מניות – הוא יוכל להוביל את החברה לגיוס בארה”ב מעמדה של כוח ולא מעמדה של נחיתות. האתגר הגדול של החברה הוא לאתר גורם כזה בחודשים הקרובים, להציע לו עסקה פרטית חסומה – וזה ישפר גם את מצבם של בעלי המניות הקיימים.
הנעלם הגדול: מתי ייחתם ההסכם עם ביווונטוס?
אחת מהסיבות שהשוק התאכזב מהחברה בחודשים האחרונים הייתה גם העובדה כי טרם נחתם הסכם מיסחור עם חברת ביוונטוס אשר עימה היא מפתחת שתל לריפוי עצמות. זה היה יכול להכניס לחברה כמה מיליוני דולרים באופן מיידי ולקדם בצורה משמעותית את החברה מול שוק ההון. קולפלנט העריכה כי ההסכם ייחתם עד סוף 2016 – אך נאלצה להודיע שזה לא יקרה.
אחת הסברות לכך שההסכם טרם נחתם היא העובדה כי ביוונטוס בעצמה נסוגהמהנפקה בארה”ב ונאלצה למשוך את תשקיף המדף. יכול להיות שאם הגיוס היה מצליח – ההסכם בין החברות כבר היה נחתם. מעבר לכך, ביוונטוס היא חברה גדולה, מסורבלת, תהליכים מהסוג הזה לוקחים הרבה זמן – וקולפלנט נאלצת להמתין עם שמלת כלה בכדי שהחתן יעשה טובה ויגיע לחופה.
ובכל זאת – צריך לזכור שחברת ביוונטוס וקולפלנט עדיין ממשיכות לעבוד יחד ב פיתוח המוצר(במימון של ביוונטוס). מעבר לכך – ביוונטוס רוכשת מקולפלנט קולגן מדי שנה. קולפלנט לא מציגה את זה בשורת המכירות משיקולים חשבונאיים, אלא רושמת את זה כקיזוז של הוצאות מחקר ופיתוח. במלים אחרות – נכון שלא נחתם הסכם מיסחור – אבל החברות ממשיכות לעבוד יד ביד בפיתוח המוצר.
האם בשנת 2017 ייחתם ההסכם המדובר? אין לי מושג. סביר להניח שקולפלנט כבר לא תרצה לספק תחזית הכוללת לוחות זמנים בנושא לאחר שהתחזית הקודמת לא קרתה. אבל אולי – פשוט יום אחד המשקיעים יקומו בבוקר ויראו דיווח מיידי על עסקת מיסחור.
ההפתעה הגדולה – ההסכם עם ארטרקס
בעוד שהפוקוס של המשקיעים מכוון לעבר ביוונטוס – הסכם מעניין לא פחות נחתם עם חברת ארטרקס לשיווק בלעדי של המוצר לטיפול בדלקות בגידים. ההסכם לא זכה לתהודה יותר מדי מאחר והחברה הייתה בתהליך ההנפקה ונאלצה לדוות על ההסכם בצורה מינורית ובלי יותר מדי יחסי ציבור.
במסגרת הרוד שואו שביצעה קולפלנט בארה”ב כחלק מתהליך ההנפקה – הפוקוס של המשקיעים היה דווקא על ההסכם עם ארטרקס – חברה פרטית שעוסקת בתחום האורטופדיה. במשך השנים פיתחה החברה למעלה מ-10,000 מוצרים ותהליכים רפואיים אשר נמכרים כיום. היקף המכירות של ארטרקס מוערך בכ 1.5 מליארד דולר בשנה (פי שש מביוונטוס). ארטרקס לטשה עיניים למוצר לטיפול בדלקות הגידים והיא זו שמפיצה את המוצר של החברה באירופה, הודו ומספר מדינות נוספות.
בניגוד לביוונטוס אשר בה תהליכים נתקעים שנים ארוכות – ארטרקס היא חברה הרבה יותר דינמית, היא חברה שרעבה לצמיחה ומאמינה מאוד בטכנולוגיה של קולפלנט. הזמנה ראשונה למוצרים בהיקף של 200 אלף שקלים סופקה בחודש דצמבר 2016 , הזמנה שניה בהיקף דומה סופקה בתחילת 2017 .
בקרוב – האנליזה על החברה תצא לשוק
למי שרוצה להכיר טוב יותר את החברה – כדאי להמתין לאנליזה שאמורה לצאת על קולפלנט מצד חברת אדיסון. אני לא יודע כמובן מה יהיה מחיר היעד שהאנליסטים של אדיסון יתנו לחברה – אבל באופן תיאורטי היא לא אמורה להיות מושפעת כלל וכלל ממחיר המניה בשוק. הם בוחנים את החברה על בסיס הטכנולוגיה, צרכי המזומנים ומכאן ייגזר מחיר היעד. בכל עשר העבודות הקודמות של אדיסון ניתן אפסייד גדול על מחיר המניה. ניתן לשער בזהירות – כי גם במקרה של קולפלנט האנליזה תצביע על אפסייד משמעותי.
סיכום
קולפלנט הגיעה לארה”ב כדי לגייס כסף מעמדה של נחיתות ולכן ההנפקה נפלה. עם זאת, ברמה העסקית, החברה ממשיכה להתקדם ולעבוד ולהתפתח ונמצאת במקום טוב יותר מאשר לפני שנה ולפני שנתיים. האתגר הגדול מבחינת הנהלת החברה הוא לחזור ולטפס על ההר – צעד אחר צעד – עקב בצד אגודל – זאת לאחר הנפילה שנרשמה בחודשים האחרונים. לדעתי זה בהחלט אפשרי.
גילוי נאות:
אין בנכתב לעיל המלצה לביצוע פעולות בניירות ערך
הכותב אינו מחזיק במניות החברה ואינו מתכוון לפעול בנייר