אני זוכר את שוק ההון של שנת 2007. כל מטאטא יורה. אפריקה ישראל קונה כל שבוע בניין משרדים במאות מיליוני דולרים והמניה טסה, מניות יתר מתעופפות לחלל ללא שום היגיון עסקי. אחרי זה הגיעה המפולת של שנת 2008. האלימות שאפיינה את השוק בדרך למעלה התחלפה בקיצוניות השנייה – בריחה מכל ניירות סחירים שהיו בשוק. בנקים הגיעו לחצי מההון העצמי, אג”חים של חברות מעולות נסחרו ב-10 אגורות.
עבר עשור – וכנראה ששום דבר לא למדנו. אני מסתכל ומנסה לבחון את השוק בהרבה מאוד זוויות – והתמונה דומה מאוד לזאת של שנת 2007. כלי התקשורת מפרסמים כתבה – ומניה מגיבה ב-10%, אנליסט ממליץ על מניית יתר זניחה – והיא עולה 7%, מניות מבצעות מהלכים של מאות אחוזים – ללא כל התקדמות במצב החברה, מכרזים של אג”חים נסגרים במרווחים נמוכים ביותר.
בתנאי השוק האלו קל מאוד להרוויח. לסוחרים יש פרנסה כמעט מדי יום. סוחרי סווינג תופסים מהלך של כמה ימים – ורוכבים על הגל. אבל כאשר הגשם יגיע, והוא כנראה יגיע, שוק ההון יראה גם את הצדדים הפחות יפים שלו. כסף ייצא מקרנות הנאמנות (כן – זה גם קורה) אשר ייאלצו למכור סחורה בשוק בכל מחיר.
אני לא יודע מתי זה יקרה. זה יכול להיות מחר, עוד שבוע ואולי גם עוד חצי שנה. בינתיים – זה קורה. שוק ההון מתפקד, גם שוק ההנפקות היבש מתחיל להתעורר לחיים, אבל התמונה יכולה להשתנות בתוך יום אחד. אני מסתכל על שוק ההון בימים האחרונים בגישה של כבדהו וחשדהו. אני כן מחזיק בפוזיציות ארוכות טווח – אבל אני אחתוך במהרה אם ישתנו תנאי השוק. בתחום המסחר – אני פחות מתחבר לאווירה בשוק כיוון שאני בוחן מניות על בסיס פונדמנטלי ורוב השוק אם לא כולו כבר מנופח להחריד במניות היתר שהן המניות החביבות עליי.
לא הרבה יודעים, אבל אין שום אדם עם פעמון שמאותת ואומר שעכשיו השוק מתהפך. זה קורה בבת אחת. בהתחלה קוראים לזה תיקון טכני, אחרי זה מיני מפולת ורק בסוף הדבר הופך למשבר. עברו בשנים האחרונים גם תיקונים טכניים וגם מיני מפולות – אבל משבר עמוק כמו 2008 לא היה (ולהערכתי גם לא יהיה). אבל משבר אמור לקרות אחת לעשור בממוצע, אז גם זה יגיע כנראה.
אל תתרשמו ממדד המעו”ף שרחוק משיא כל הזמנים שלו בגלל מספר חברות מצומצם כמו טבע, פריגו, מיילן ואופקו. תסתכלו על מדד ת”א 90 שנמצא בשיא מאז שנת 2008. מניות השורה השנייה טסו בשנתיים האחרונות. חלק מזה מוצדק ביותר – שיפור ברווחי החברות. חלק מזה מיוחס לרפורמת המדדים ששיפרה את המדד. השווקים בישראל אינם בשיא כמו שרואים בארה”ב – אבל המחירים של מניות השורה השנייה והשלישית גבוהים.
זאת לא נבואת זעם. אני לא דוקטור דום. אני מסתכל על השוק בעין של סוחר ושל משקיע – ורואה אופטימיות יתר. כאשר כולם אופטימיים וקונים מניות לאחר עליה של מאות אחוזים מתוך ציפייה שיעלו עוד – יש כאן טעם לפגם. תדאגו רק לא להיות אלו שמכבים את האור אחרי כל החגיגות.
גילוי נאות:
אין בנכתב לעיל המלצה לביצוע פעולות בניירות ערך.