סקטור על הכוונת: האם משרד האוצר יצליח לעצור את הצמיחה של נטו?

הבורסה בארץ היא לא רק פלטפורמה לחברות חלום. בשוק המקומי יש גם לא מעט חברות יציבות ומעניינות שהניבו הרבה מאוד נחת למשקיעים בשנים האחרונות. אחת מהחברות האלו היא יצרנית המזון נטו אחזקות שפעילותה העסקית הולכת ומשתבחת לאורך השנים. עם שווי של 840 מיליון שקל, נטו נמצאת בעמדה מצוינת להתברג אל מדד ת”א 100 בעדכון המדדים הקרוב (כרגע היא בחוץ אך דברים עוד עשויים להשתנות).

לעמוד המניה הכולל גם את גרף המניה באתר ביזפורטל – לחצו כאן

מאז התחתית שרשמה המניה בספטמבר 2012 רשמה המניה זינוק של 120%. כיצד יצרנית מזון לכאורה עם פעילות משעממת הצליחה לספק את הסחורה? התשובה הבנאלית על כך התפרסמה אתמול על ידי משרד האוצר ולמעשה מאוד מייתרת את כל הכתבה. הכתבה שעוסקת ביבואניות ויצרניות המזון מאשימה למעשה אותן בגריפת רווחים על חשבון הציבור אשר נאלץ לשלם עבור המזון מחירים יקרים יותר ממה שנהוג. אותן יצרניות נהנות משיעורי רווחיות חריגים (13%-20%) ואחת מהן אף משיגה רווחיות של 40%.

נטו היא אחת מהחברות המסומנות בכתבה. הדוחות הכספיים של הקבוצה הם ציבוריים וללא ספק היא נהנתה וסיפקה למשקיעים שלה שיעורי רווחיות חריגים. לא הרבה מכירים את כל המותגים הנמצאים תחת הקבוצה והיא רחוקה מאוד מלהפגין ביצועים ותוצאות כספיות כמו של אסם, שטראוס או תנובה אך החברה בהחלט מבססת את מעמדה בתחום המזון. בין המותגים הבולטים של החברה – טיבון ויל, ויליגר ושלושת האופים. בחודש פברואר השנה נכנסה הקבוצה גם לתחום מוצרי הצריכה הביתיים שכוללים נרות, מגבונים, מוצרי אלומיניום ונייר וכלים חד פעמיים.

הסתכלות על הצמיחה של החברה בשנים האחרונות מוכיחה את מה שמשרד האוצר טוען. המכירות של החברה שהסתכמו בשנת 2012 ב-2.05 מיליארד שקל גדלו ל-2.31 מיליארד שקל שנה מאוחר יותר. את 2014 סיכמה החברה עם מכירות של 2.35 מיליארד שקל. כל עלייה במכירות מצליחה לחלחל היישר אל השורה התחתונה ולבעלי המניות. אם בשנת 2012 הרווח הנקי הסתכם ב-35.3 מיליון שקל, בשנת 2013 הציגה החברה רווח של 62.7 מיליון שקל. בשנת 2014 נשחק הרווח הנקי מעט והסתכם ב-61.8 מיליון שקל.

 

הצמיחה של החברה נמשכה מתונה אל תוך 2015. במחצית הראשונה של השנה נרשמו מכירות של 1.23 מיליארד שקל. הרווח הנקי הסתכם ב-51.1 מיליון שקל (40.6 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2014). כלומר – למרות צמיחה מתונה מאוד במכירות – הרווחיות השתפרה בצורה דרמטית. נתון זה מצביע על כך שנטו היום מספקת לבעלי המניות שלה קצב רווחיות שנתי של יותר מ-100 מיליון שקל.

בשנים האחרונות ביצעה החברה מספר מהלכי התייעלות בתוך הקבוצה שחברות כמו ויליגר וטיבון ויל מוזגו אל תוך חברת הבת נטו מלינדה. מהלך התייעלות מתבקש נוסף בתוך הקבוצה הוא מחיקת חברת הבת נטו מלינדה באמצעות הצעת רכש. כיום מוחזקת חברת הבת בשיעור של 79.5%. הצעת רכש בחברת הבת תאפשר לקבוצת נטו להגדיל את הרווח הנקי שלה בצורה משמעותית ובהשקעה כספית שאינה גבוהה מדי.

למרות הרווחיות היחסית גבוהה של קבוצת נטו – הדיבידנדים שהיא מחלקת למשקיעים הינם צנועים מאוד. במרץ חילקה החברה דיבידנד של 10 מיליון שקל ובאוגוסט עוד 10 מיליון שקל. בהנחה שקצב חלוקת הדיבידנדים יהיה כ-20 מיליון שקל בשנה – משקיעים רואים לנגד עיניהם תשואת דיבידנד של  2.4%. זה נחמד מאוד, אך ככל הנראה נטו רוצה לאגור אצלה את המזומנים ולנצל אותם לטובת רכישות והשקעות. זה בהחלט מהלך מבורך שייאפשר לה לבסס את המעמד שלה בשוק המזון.

מצד שני, כפי שניתן היה לראות אתמול – הרווחיות הגבוהה היא אולי טובה לבעלי המניות כיום אך המטוטלת עלולה להשתנות. כאשר שוק הסלולר הציג רווחיות גבוהה – הגיעה הרפורמה בשוק התקשורת שפשוט ריסקה את כל הענף ושינתה אותו מן הקצה אל הקצה. האם יכולה להגיע רפורמה בשוק המזון שתעשה מהפכה? סביר להניח שזה יקרה כאשר הלחץ הציבורי יעשה את שלו ויביא לזירת הבמה את הכחלון הבא שיפגע בחברות. עד שזה יקרה – כנראה שיצרניות המזון ימשיכו לייצר רווחים מרשימים.

נ”ב – למי שתוהה – התמונה שבתמונה של הכתבה זה לא הבשר שמייצרת חברת נטו 🙂