תעודות הסל הן כלי טיפש. הן מחויבות לעקוב אחר מדד ולספק חשיפה מלאה למשקיעים – זאת על פי תשקיף שהונפק. מבחינת תעודת הסל – זה לא משנה לה אם במדד יש חברות טובות או חברות דרעק, אם השוק צפוי לעלות או לרדת. מנהלי תעודות הסל מרוויחים את דמי הניהול של התעודה בהתאם להיקף הכסף שבתעודה.
לעומתם – מנהלי תעודות הסל הם אנשים חכמים. המטרה שלהם היא להרוויח כמה שיותר. לאורך השנים מצאו מנהלי הסל מספר מקורות מימון לעסק שלהם:
1. עמלות על השאלות של ניירות ערך המוחזקים על ידי התעודות.
2. פעילות נוסטרו הצמודה לפעילות התעודות. זה אולי נראה משחק שווה בין שווים בין מנהלי התעודות לבין המשקיעים אך יש להם יתרונות עצומים בכל מה שקשור לניירות שאמורים לקבל ביקושים או היצעים.
בחודש האחרון מצאו להם מנהלי התעודות ביזנס חדש – חיתום והנפקות. מנהלי התעודות עשו זאת בפעם הראשונה בחברת ביוטיים שגייסה מהם 20 מיליון דולר בעסקה ישירה. לא ברור כמה לקחו אז בעסקה מבחינת עמלות אך כנראה שלא הרבה.
במקרה של מנקיינד הלילה – הכל נחשף. מנקיינד משלמת עמלה של 6.5% על גיוס של כ-125 מיליון דולר (כנראה שזה יהיה קצת פחות). סכום של 3.5% הולך לחתם הבית שמלווה את החברה – סנרייז סקיוריטיז. העמלה קצת מנופחת לאור העובדה כי הוא לא נדרש לעשות דבר והלקוחות שלו כבר ידועים (ביוטיים שילמו 1%).
אבל העמלה היותר מעניינת מבחינתנו היא ה-3% שלוקחים מנהלי התעודות וכל המתווכים בדרך. כעקרון תעודות הסל מחויבות לרכוש את המניות של מנקיינד בהתאם לשער הנעילה של המניה ביום חמישי הקרוב. אבל – החברה הסכימה למכור להם את זה במחיר הנמוך ב-3% ממחיר השוק. למה? כדי שמנקיינד תפרנס את מדינת ישראל.
לא ברור מי מתחלק ב-3% עמלה שהם 3.75 מיליון דולר, אבל יש לא מעט שחקנים שצריכים לאכול בדרך:
1. מנהלי תעודות הסל – בדה מרקר כתבו כי הם יקבלו עמלה של 2% וזה בהחלט נשמע הגיוני.
2. אגוד חיתום – הם עשו גם את עסקת ביוטיים וכעת הם הובילו את העסקה הנוכחית. אני מניח שהעמלה שלהם היא סביב 1% וזאת תהיה העסקה הגדולה ביותר של אגוד חיתום השנה.
3. תיווך – אין ארוחות חינם בשוק ההון. אם אגוד עשו את העסקה של ביוטיים, והם עושים את העסקה של מנקיינד – מישהו דואג להם בנושא הזה ומעביר את העסקה אליהם. יש לי תחושה שאני יודע במי מדובר אבל מאחר וזה לא כתוב בדיווחים אני לא אנחש כאן. להערכתי מדובר בכ-0.25% משווי העסקה שיורד מהעמלה של אגוד.
נחזור למנהלי התעודות. אני לא חושב שזה פשע מה שהם עושים – כאשר עומדת בפניהם אלטרנטיבה – לרכוש מניות בשוק ב-125 מיליון דולר או להשכיב כסף אל תוך החברה ב-125 מיליון דולר ולקחת לכיס 2% ברור מה כדאי לעשות. הם לא גונבים את הציבור אלא מקבלים החלטה עסקית טהורה.
הכלל הלא כתוב אומר שאתה יכול להשתין בבריכה – אבל לא מהמקפצה. מה שקורה כאן עכשיו נמצא פחות או יותר באמצע. מנהלי תעודות הסל מבינים שיש כאן תעשייה שפורחת. עורכי הדין במשרד שהביאו לפה את ביוטיים, נבידאה ומנקיינד אמרו שיש עוד 10 חברות בדרך לפה. פחד אלוהים. מבחינת מנהלי תעודות הסל, עורכי הדין והחתמים – יש פה אנשים עם דולרים במקום עיניים.
עיני אינה צרה – גם אני הייתי עושה את אותו הדבר אילו הייתי בעמדה שלהם. אבל – כדאי מאוד שהם לא יעלו על הרדאר של הציבור. אנחנו לא יכולים להחליף את חברת החשמל או חברת המים. גם בסלולר/טלוויזיה – יש מספר שחקנים מצומצם ואיומים לא עוזרים כמעט בכלום.
מצד שלישי – משקיעים מוסדיים יכולים לפגוע בבטן הרכה של התעודות ובפרנסה שלהם. אילו הייתי גוף מוסדי הייתי דורש כעת המרה בכפייה של ההחזקה בתעודות הסל של ת”א 25, ת”א 75 ות”א 100 למניות ומנטרל מעצמי חשיפה למניות האמריקאיות החדשות שהגיעו לכאן – מתוך עקרון. אם מיליארדי שקלים ייצאו מתעודות הסל – יתחיל פה שינוי אמיתי. המשקיעים בתל אביב רוצים לעשות את החגיגה של האמריקאיות כעת – ותעודות הסל עלולות לשלם על כך ביוקר בעתיד.