תרגיל בחשבון: כמה שווה אחד מגה וואט של אנרגיה מתחדשת?

תחום האנרגיה המתחדשת בבורסה בת”א התמלא בשנתיים האחרונות בהרבה חברות חדשות. המגוון הרחב מקשה על מנהלי ההשקעות לנתח את הביזנס ואת החברות מאחר וכל אחת מדווחת על ההתקדמות בצורה שונה. כמו כן, אין הגדרה מדויקת מטעם רשות ני”ע בכל הקשור לצבר הפרויקטים והדבר עלול לבלבל.

בעיתון כלכליסט גם כתבו על זה. ירדן רוז’נסקי הסביר ב-11 באפריל על כך שתחום האנרגיה המתחדשת חייב סטנדרטים. רוז’נסקי הסביר חלק מן הבעיות הקיימות בתחום שהמרכזית שבהן אלו המצגות של חברות אנרגיה מתחדשת מבלבלות את הציבור עם פרויקטים מותקנים ופרויקטים בהקמה. רוז’נסקי צודק בטענות שלו וגם אני חושב שרשות ני”ע צריכה להסדיר את התחום ואת צורת הדיווח. משקיעים צריכים לקבל את היכולת להשוות בין החברות וזה יכול להתבצע רק אם יהיה סטנדרט דיווח אחיד – כפי שיש בעולם הנדל”ן או כפי בתחום הנפט והגז.

אני רוצה לקחת את הדיון דווקא לזווית של המשקיעים ולנסות לענות על השאלה שבכותרת עלול לגלות שהתשובה לשאלה הכל כך פשוטה – היא מאוד מורכבת. מי שינסה למשל לתמחר חברות על פי היקף החשמל המחובר לרשת ומייצר הכנסות – עלול לטעות. האם 1 מגה וואט מניב של אנלייט שקול ל-1 מגה וואט של נופר? האם 1 מגה וואט של אנרג’יקס שקול ל-1 מגה וואט של דוראל? מבחינת הצרכן בבית – זה כמובן נכון. מצד שני – מהזווית של היזם – התשובה היא שזה ממש לא נכון.

לפני שנמשיך – אתנחתא קומית קלה – ישנו סרטון מצחיק שעלה לאוויר לפני תשע שנים של אדם המתקשר לנציגת שירות מתחום האינטרנט שבה היא מנסה לשכנע אותו לעבור למתחרים מכיוון שגלישה של 100 מגה אצלם טובה יותר מאשר אצל המתחרים. מכאן – השיחה עוברת לפסים לא צפויים ומשעשעים במיוחד. לפני שנמשיך – קחו 60 שניות כדי לצפות בשיחה שבה הלקוח דן עם נציגת השירות מה יותר מהיר – 100 קמ”ש של BMW או 100 קמ”ש של דייהטסו.

אז כבר הבנתם שבניגוד לגלישה באינטרנט – 1 מגה וואט של חשמל אינו זהה בין החברות. מי שמנסה להסביר את זה כבר מספר חודשים לשוק היא חברת נופר אנרג’י. בשיחת המשקיעים שערכה החברה לאחר פרסום הדוחות השנתיים חזרה החברה על הטענה כי אולי כל מגה וואט שמחובר לחשמל מפיק את אותה הכמות של חשמל – אך מבחינת היזם התזרים שונה בצורה דרמטית.

 

לחברת נופר היו בעת פרסום תשקיף ההנפקה 78 מגה וואט של מערכות מחוברות לרשת באסדרה תעריפית, עוד 69 מגה וואט של מערכות הנמצאות בהקמה ועוד 123 מגה וואט של מערכות טרום הקמה. במצגות שערכה החברה הם ניסו לחנך את השוק שאותן מערכות תעריפיות שוות הרבה יותר עבור היזם מאשר מערכות PV הכוללות אגירה ומגה וואט של אסדרה תעריפית שווה הרבה יותר מאשר מגה וואט אחר.

אז החלטתי לבחון את הנושא לעומק. שוחחתי עם הנהלת נופר במטרה להבין כמה שווה מגה וואט של חשמל ומדוע לשיטתם מגה וואט שלהם שווה יותר. הנתונים בכתבה מבוססים על הנחות שביצעה נופר. גם אם השורה התחתונה היא שונה למעלה או למטה מהתחשיב התיאורטי – המסקנה של נופר היא שהכסף הגדול בישראל אינו טמון במערכות הקרקעיות אלא דווקא בהקמת מתקנים פוטו וולטאים על גבי גגות או מאגרי מים.

כיצד נקבע הרווח של היזם בעולם האנרגיה המתחדשת?

לפני שנצלול אל תוך המספרים נתחיל מהסוף – יש לא מעט גורמים אשר משפיעים על הרווח של היזם בתחום האנרגיה המתחדשת: 1. עלויות ההקמה 2. האם המתקן כולל אגירה? 3. עלויות התפעול 4. כמות שעות השמש במתקן 5. עלויות המימון של היזם. עם זאת – הפרמטר החשוב ביותר הינו התעריף המובטח ליזם – כלומר כמה חברת חשמל משלמת ליזם עבור הזרמת החשמל לרשת החלוקה.

את כל המשתנים האלו של כל פרויקט ופרויקט אמור היזם להכניס לקובץ אקסל והתוצאה אשר משווה בין פרויקטים היא דרך מספר אחד אשר נקרא NPV – ראשי תיבות של ערך נוכחי נקי. כל פרויקט מתחיל עם השקעות משמעותיות של הקמה אך לאחר מכן מצפה לראות תזרימי מזומנים אשר מפצים על ההשקעות ומשאירים רווח בכיס של היזם. במלים אחרות – היזם מהוון את כל תזרימי המזומנים העתידיים הצפויים לו בפרויקט לערך נוכחי ומזה נוצר או נקבע הערך של הפרויקט. ככל שה-NPV גבוה יותר – כך הרווח של היזם גבוהה יותר. אם במקרה ה-NPV הינו שלילי – הפרויקט הינו הפסדי (וגם זה קורה לפעמים).

כדי לעשות את ההשוואה תפוחים לתפוחים – ניסינו לבחון מהו ה-NPV הצפוי בשלושה תרחישים שונים – מכרז דימונה בתעריף סגירה של 6-8 אגורות לקוט”ש, מכרז PV הכולל אגירה בתעריף של 17.45 אגורות לקוט”ש ומערכות תעריפיות אשר נהנות מתעריף של 45 אגורות לקוט”ש.

מכרז דימונה

אחרי שהבנו את זה – בואו נדבר ת’כלס. ככל הנראה מכרז הדגל של מדינת ישראל אשר מתנהל בימים אלו הינו מכרז דימונה – הקמה של 300 מגה וואט משולב אגירה. מדובר במכרז להקמת השדה הסולארי הגדול בישראל. בשלב השני של הפרויקט מתוכננת הרחבה של הפרויקט ב-200 מגה וואט נוספים.

המכרז הנוכחי הוא מכרז הכולל בתוכו גם רכיב של אגירה – זה אומר שהשדה יוכל לעבוד גם בשעות הלילה ולספק חשמל לרשת. לא פחות מ-27 קבוצות רכשו את טפסי המכרז ויתמודדו פה על ההזדמנות להקים את השדה הענק ולזכות בתהילה. היזם אשר יהיה מוכן להסתפק בתעריף הנמוך ביותר – יקבל את הפרויקט. על פי הערכות בשוק התעריף הזוכה במכרז יעמוד על 6-8 אגורות.

כמה ירוויח היזם בפרויקט דימונה? בואו נניח לצורך הנוחות שתעריף הזכייה יעמוד על 7.5 אגורות לקוט”ש. תחת הנחות אלו ה-NPV של היזם בפרויקט יסתכם בכ-16,000 שקלים בלבד לכל מגה וואט. לכל הפרויקט כולו יסתכם ה-NPV ב-4.8 מיליון שקל. כלומר – היזם לוקח על עצמו סיכון הקמה משמעותי בשביל לגרוף 16,000 שקלים בלבד לכל מגה שזה סכום אפסי לכל הדעות.

 

היתרון הגדול מבחינתו של היזם הוא שיהיה לו פרויקט דגל להתגאות בו, עוד 300 מגה וואט המחוברים לרשת החשמל אבל כסף של ממש היזם לא יראה פה בפרויקט וכמות הסיכונים עולה על הסיכויים.

תעריף: 7.5 אגורות לקוט”ש
עלות הקמה של פאנלים סולאריים:  1.5 מיליון שקל
עלות הקמה אגירה: 0.33 מיליון שקל
מימון: 90% מימון ב-1.6% ל-20 שנים

מערכות PV + אגירה

אחרי שהבנו שהכסף הגדול אינו נמצא במכרז דימונה אלא מדובר בעיקר במכרז לצרכי “אגו” בואו נדבר על המכרזים האחרונים של אגירת האנרגיה. בסוף 2020 התקיים המכרז השני של רשות החשמל לייצור חשמל בשילוב אגירה. המכרז נקבע על תעריף של 17.45 אגורות לקילוואט שעה. זה הרבה יותר משמעותי מהמכרז של דימונה מבחינת היזם מאחר והתעריף המובטח הוא גבוה יותר.

ועדיין – מהו ה-NPV אשר רואה היזם לנגד עיניו? במצב הנוכחי – עלות ההקמה של מגה וואט עשויה לעמוד על כ-3.2 מיליון שקל. הסיבה לכך היא עלות הקמת האגירה שהינה גבוהה יותר מאשר במכרז דימונה. תחת מספר הנחות שנלקחו – ה-NPV שרואה היזם לנגד עיניו במערכות PV משולב אגירה עומד על 117,000 שקלים לכל מגה וואט.

במלים אחרות – מכרז של מערכות PV הכוללות אגירה מניבים ליזם רווח של יותר מפי 10 לכל מגה וואט מאשר במכרז דימונה. ואם נמחיש לכם את זה במגה וואט – אותם 300 מגה וואט של מכרז דימונה שקולים ל-41 מגה וואט של מערכות PV משולבות אגירה.

הנחות העבודה:
תעריף: 17.45 אגורות לקוט”ש
עלות הקמה של פאנלים סולאריים: 1.8 מיליון שקל
עלות הקמה אגירה: 1.4 מיליון שקל
מימון: 90% מימון ב-2.4% ל-20 שנים

הבוננזה – מערכות תעריפיות

האקשן האמיתי נמצא במערכות הגג. חברות האנרגיה המתחדשת פונות לחברות בכדי לשכור מהם את הגגות שבבעלותם כדי להקים מערכות פוטו וולטאיות. בניגוד למכרזי קרקע – על גבי גגות הליך הרישוי הוא פשוט ומהיר ולרוב גם אינו כרוך בקבלת היתר בנייה. מרגע שהמערכת נרשמה לאסדרה התעריפית בחברת החשמל – חברת האנרגיה המתחדשת נדרשת להשלים את ההקמה בתוך 270 ימים.

השוס נמצא בתעריף האסדרה. עבור מתקנים שהספקם עד 15 קילוואט התעריף עומד על 48 אגורות לקוט”ש. עבור מתקנים שהספקם הוא עד 200 קילוואט ונרשמו לאסדרה עד סוף שנת 2020 – 45 אגורות לקוט”ש. מתקנים בעלי הספק של 630 קילוואט נהנים מתעריף של 18.91 אגורות לקוט”ש.

 

כדי ליהנות מהתעריף הגבוה – נדרש להקים הרבה מערכות תעריפיות קטנות. אבל ה-NPV של כל פרויקט מזנק בצורה משמעותית. עלות ההקמה למגה וואט אחד מוערכת ב-3 מיליון שקל. בהנחת 80% מימון בריבית של 2.6% ל-20 שנה ה-NPV של מערכות תעריפיות מזנק ל-4.3 מיליון שקל. כלומר – מגה וואט אחד מייצר ערך מהוון של 4.3 מיליון שקל.

בכדי לשים לכם את זה באותה הסקאלה – הרווח של היזם בפרויקט להקמת 300 מגה וואט במכרז דימונה שקולים להקמת 1.1-1.2 מגה וואט של מערכות תעריפיות בלבד. או אם נרצה להשוות את מכרז ה-PV+אגירה האחרון למערכות התעריפיות – הרי ש-10 מגה וואט במכרז של ה-17.45 אגורות לקוט”ש שקולים לפחות ממגה אחד של מערכות תעריפיות.

הנחות העבודה:
תעריף: 45 אגורות לקוט”ש
עלות הקמה של פאנלים סולאריים:  3 מיליון שקל
עלות הקמה אגירה: 0
מימון: 80% מימון ב-2.6% ל-20 שנים

סיכום

מהי המסקנה? כאשר חברות של אנרגיה מתחדשת מספרות לשוק כמה מגה מחובר לרשת החשמל – זה מאוד טוב ויפה אך חשוב לבדוק מהו התעריף שהן זוכות לו. כל אגורה יותר בתעריף מעלה בצורה משמעותית את הכדאיות הכלכלית של הפרויקט (NPV) מבחינת הרווח של היזם.

 

בכדי לשים את חברות האנרגיה המתחדשת על סקאלה אחת באופן אשר יקל את הניתוח – הייתי מצפה שחברות יספקו לנו עוד נתון במסגרת הדוחות – התעריף הממוצע לכל מגה וואט שהן מקבלות מהפקת חשמל. זה כנראה שלא יקרה לצערי.

לכן – הדרך הנכונה לבחון את הביצועים של כל חברה בדגש על השוואת “תפוחים לתפוחים” היא לא דרך “כמות מגה וואט מחוברים לרשת” אלא לפי תזרימי המזומנים בפועל. תזרים המזומנים החופשי (FFO) הוא פרמטר כלכלי מדויק אשר מראה את כמות הכסף שהחברה מייצרת בפועל מהמתקנים הקיימים העובדים ומחוברים לרשת החשמל.

זה עדיין לא פותר את כל הבעיות – לחלק מן החברות יש זרועות נוספות בתחום האנרגיה המתחדשת כגון הקמת הפרויקט או תפעול הפרויקט. מעבר לכך, חברות האנרגיה המתחדשת רוצות “למכור” לשוק את הצבר של הפרויקטים קדימה – וכאן ישנו קושי גדול לתמחר את זה. שיהיה בהצלחה.

גילוי נאות:
אין בנכתב לעיל המלצה לביצוע פעולות בניירות ערך.
כל הפועל בנייר על בסיס סקירה זו – לוקח על עצמו את מלוא האחריות להפסדים שעלולים להיגרם לו.
נכון למועד פרסום הכתבה – הח”מ אינו מחזיק במניות המוזכרות בכתבה
יובהר כי הח”מ הינו נותן שירותים של נופר אנרג’י