זרקור על רא”מ – השחקנית שרוצה להפיק נפט בדרום הארץ מפצלי שמן ופסולת פלסטיק

אני נמצא בשוק ההון כבר 19 שנים. אני ראיתי בשוק ההון הרבה דברים מפתיעים אבל הדבר המעניין הוא שאני תמיד רואה ולומד דברים חדשים. המניות הרדומות של היום יכולות להפוך בתוך לילה להיות הלהיט התורן בקרן הסוחרים מחר.

דוגמאות? אני עוקב אחרי רציו פטרוליום מיום ההנפקה. עוד בשנת 2017 ו-2018 שמתי אליה לב, הכנסתי את המניה לתיק המניות החמות אבל רק בחודשים האחרונים המניה “נדלקה” כאשר שוק ההון שם לב לעיוות שהיה בתמחור וגופים מוסדיים נכנסו פנימה לתוך המניה.

עוד דוגמאות? זוכרים את החברה המנומנמת שנקראה ביומדיקס? כן – חברת ההחזקות שהחזיקה מניות בשתי חברות מדעי החיים קטנות. יודעים איפה היא היום? היא נקראת אלקטריאון ועברה בשנתיים האחרונות למצב טיסה מסחרר והפכה לחביבת הסוחרים.

מה זה אומר? לדעתי – הערך במניות היתר יכול להיווצר באחת משלוש צורות: 1. עיוות בתמחור – כפי שהיה ברציו פטרוליום שבבת אחת זוהה על ידי השוק 2. שינוי פעילות – כפי שקרה באלקטריאון 3. מזל – כפי שקרה לאחרונה במכון חקר האינטרנט שזינקה בתוך שעות בלמעלה מ-700% במחזור אפסי.

היום אני אתן לכם דוגמא לחברה, או יותר נכון שותפות מוגבלת ששם ייתכן וקיים עיוות בתמחור – רותם אנרגיה מחצבים (להלן: רא”מ). ככלל, אני מנסה להתחמק מלקבוע בעצמי האם מחיר של נייר הוא מעוות או לא. מי אני שאהיה חכם יותר מהשוק? עם זאת, במקרה של רא”מ – לפני מספר ימים פורסמה עבודה שהציבה למניה מחיר יעד של 251 אגורות – בערך פי שלוש ממחיר השוק.

 

העבודה הוכנה על ידי ד”ר חיים פליגלמן – בעל ניסיון של יותר מ-40 שנה בתעשיית הנפט. פליגלמן עובד היום עם דלק קידוחים ומסייעת להם במציאת זיכיונות הפקה אטרקטיביים בחו”ל. אינני מכיר את פליגלמן בעצמי אך מאנשים שמקורבים אליו אני שומע עליו רק דברים טובים והוא נחשב למקצועי מאוד. העבודה על רא”מ פורסמה על ידי חברת סאפיינס (אין קשר לחברה הציבורית) אשר שימשה כיועצת לשותפות במסגרת ההנפקה. העבודה הזאת גרמה לי לבדוק לעומק ולחקור מה עומד מאחורי שותפות רא”מ והאם היא מעניינת.

מי את רא”מ?

למי שעדיין לא נתקל בשם הזה – אציין כי שותפות רא”מ מחזיקה ברישיון חיפוש לפצלי שמן במישור רותם שבדרום. סך עתודות הנפט בשטח הרישיון נאמדות ב-245 מיליון טון שמהם ניתן להפיק 135 מיליון חביות נפט. לשותפות כבר יש הכרה כתגלית מטעם הממונה על אוצרות הטבע במשרד האנרגיה.

נכון – כל זה נשמע מדע בידיוני. אני הרי סקפטי מטבעי וגם אני זוכר את ימי גבעות העליזים לפני כעשור שדיברו על מיליארדי חביות נפט בבטן האדמה. אז זהו – שכאן המצב פשוט יותר. רא”מ לא נדרשת לבצע אקספלורציה כדי לחפש את הנפט. למעשה – רא”מ מתכננת להקים שני מתקנים שיוזנו בפצלי השמן כך שהמשימה אמורה להיות פשוטה בהרבה. חומר הגלם של המתקנים יהיה פסולת פלסטיק עירונית – כלומר לצד הפקת הנפט רא”מ תתרום לסביבה בכך שתנצל את הפסולת אשר היום מוטמנת באדמה. יחד עם הפלסטיק – התפוקה עשויה לגדול אף מעבר ל-135 מיליון חביות נפט.

על הרעיון הזה של הפקת נפט מפצלי שמן לא חשבה רא”מ אתמול, ולא שלשום. הפרוייקט הזה מתנהל כבר מאז שנת 2011 והושקעו בו כ-5 מיליון דולר. אבן הדרך המשמעותית ביותר בקידום הפרוייקט צפויה להתרחש לקראת סוף שנת 2020 – סגירה פיננסית לפרוייקט. כלומר – שבנקים ייתנו מימון לבניית המתקנים והפרוייקט יעבור משלב התכנון לשלב הביצוע – כאשר ההפקה בפועל תתרחש מספר שנים מאוחר יותר.

 

רא”מ אינה לבד – גם שפיר רוצה להיכנס לתחום

רותם אנרגיה מחצבים אינה לבד בעולם של פצלי השמן. יש חברה ישראלית אחת נוספת לפחות שלוטשת עיניים לתחום של הפקת נפט באמצעות פצלי שמן. לפני כשבוע פורסם בעיתון כלכליסט כי שפיר מעוניינת להיכנס לתחום לאחר שנפגשה עם חברה אסטונית בשם אנפיט אשר מתמחה בהפקת נפט מפצלי שמן. אם רא”מ מתכננת לעשות את ההפקה ממישור רותם, הרי ששפיר מתכננת לעשות את זה באתר אורון שבו פועל מכרה פוספטים. על דבר אחד כנראה שאין מחלוקת בעניין הזה – לרותם אנרגיה מחצבים כבר יש סטטוס של תגלית בעוד ששפיר נמצאת כמה שנים מאחור ויש לה היתרי חקירה.

הסיכונים בחברה

לטעמי – שני הסיכונים העיקריים בחברה הינם:
1. מחיר הנפט – עליית מחיר הנפט צפויה להיטיב עם הרווחיות של הפרוייקט ולתרום לשותפות. מנגד, ירידה חדה במחיר הנפט לרמות של 30-40 דולר – עלולה להוריד דרמטית את הרווחיות מן הפרוייקט ואת הכדאיות בהקמתו.  2. סיכון תפעולי /ביורוקרטי – זהו הסיכון שעלול להוריד לטימיון את כל ההשקעה בשותפות. קשה לי להעריך את הסיכוי להתממשות סיכון זה.

ההזדמנות?

 

אני לא מאמין בבניית מודל DCF (היוון תזרימי מזומנים) כדי להראות לכם איך בעוד X שנים מהיום השותפות תתחיל להפיק מיליוני חביות נפט בשנה. אני מעדיף להסתכל על ההווה ולראות מה יש לנו בפועל. מספיק להסתכל על השותפות כדי לראות שהיא נסחרת בשווי של 22 מיליון שקל – קצת יותר מעל הסכום שהושקע בה בשנים האחרונות כדי להבין שהשוק לא נותן שום ערך לפרוייקט כולו.

הסיפור הזה דומה מאוד למה שהתרחש ברציו פטרוליום לפני שנתיים – הרישיון המרכזי של השותפות בגיאנה הוערך על ידי השוק ב-10-20 מיליון שקל בסה”כ. האם זה הגיוני שזה יהיה המצב כאשר ענקית הנפט אקסון מוביל מבצעת בשטח הרישיון סקר סייסמי בהשקעה של 50 מיליון דולר? זה היה עיוות מטורף.

אני יכול לנמק לכם כיצד במחיר של 60 דולר השווי המהוון של הפרוייקט יהיה פי X מאשר מחיר השוק – אך אין לזה שום ערך כלכלי מאחר וזה לא מעניין את הסוחרים. רותם אנרגיה תהיה לדעתי מניה של סוחרים ומשקיעים קטנים עד אשר החברה תראה כי הפרוייקט קורם עור וגידים. רק אז יכול הערך הטמון בחברה לצוף ולהשביח.

אז מה ניתן לצפות מרא”מ עד הסגירה הפיננסית?

אני חושב שיש מספר אבני דרך שיכולים להתרחש בשנה הקרובה עוד בטרם הסגירה הפיננסית. הראשון הוא הרשאה לתכנון הפרוייקט מהרשויות – הדבר ייתן סטמפה נוספת לכך שהרשויות במדינה תומכות בפרוייקט.

 

אני לא רוצה להלהיב אף אחד – אך ייתכן גם מצב שבו המדינה תתמוך בהקמת הפרוייקט בצורה כספית משמעותית. על פי התוכנית האסטרטגית לטיפול בפסולת, בכוונת המשרד להגנת הסביבה, לתמוך בסכום של כ-2.8 מיליארד שקלים בהקמתם של שלושה מתקנים מסוג זה בישראל. ייתכן ורא”מ תהנה מהתמיכה הזאת – לפחות בחלקה.

הקצאת קרקע – בחודש דצמבר ציינה רא”מ כי משרד הכלכלה המליץ לרשות מקרקעי ישראל (רמ”י) לתת לשותפות הרשאה לתכנון שטח במישור רותם שבו יוקם המפעל לעיבוד פצלי שמן. הקצאת הקרקע לשותפות – תהיה אבן דרך משמעותית שיכולה להתרחש בשנה הקרובה.

הדבר האחרון – הכנסת שותפים אל תוך השותפות. עד היום רא”מ עבדה לבד ומחזיקה במלוא הזכויות בפרוייקט. אם רא”מ תחליט להכניס שותפים לפרוייקט – הרי שניתן יהיה לגזור שווי נכון יותר לשותפות. אחרי שבע שנים של עבודה, רא”מ תרצה לגזור פרמיה על ההשקעה שבוצעה ולהכניס שותפים במחיר גבוה יותר ממה שהושקע. הסכום אותו יהיה מוכן לשלם שותף פוטנציאלי יכול לספק חדשות חיוביות גם לשותפות וגם למשקיעים בשותפות.

סיכום

רותם אנרגיה מחצבים נסחרת בבורסה בת”א מתחת לרדאר אך מחזיקה בידיים פרוייקט גדול אשר נמצא בשלבי תכנון. ככל שהשותפות תתקדם בפרוייקט ותעבור משלב התכנון לשלב הביצוע – עשוי לצוף ערך גדול בשותפות אשר תתחיל לרכז עניין. מצד שני – אם השותפות לא תשכיל לצלוח את המשוכות הביורוקרטיות – הפרוייקט עלול שלא להגיע לקו הסיום. העובדה שגם שפיר רוצה להיכנס לתחום מחזקת לדעתי את הרעיון שבבסיס הפרויקט ואת ההיתכנות הכלכלית שלו.

 

לרותם אנרגיה מחצבים יש בעלי מניות חזקים שתומכים בה והשתתפו בעסקה שבו השותפות הונפקה לציבור. הם מאמינים בערך של השותפות ובשווי שלה. כעת – חובת ההוכחה היא על החברה ולהראות שהיא יודעת לקדם את הפרוייקט במרץ. כשזה יקרה, אם זה יקרה, יחידות ההשתתפות כבר יהיו במקום אחר. כנראה.

גילוי נאות:
אין בנכתב לעיל המלצה לביצוע פעולות בניירות ערך
נכון למועד פרסום הכתבה – הכותב אינו מחזיק ביה”ש של רא”מ ואינו מתכוון לפעול בנייר
הכותב הינו נותן שירותים של השותפות בתחום יחסי הציבור