הרבה אנשים שאני מכיר שאין להם הרבה ניסיון בשוק ההון לא מכירים את כל מצבי השוק. הם יודעים לעבוד בשוק עולה – לקנות מניה במחיר 100, השוק עולה והם מוכרים את המניה ב-105. הם מרגישים בשמיים. הם מרגישים תותחים. עבודה בשוק עולה היא שונה לחלוטין ממה שקורה בשוק יורד. כללי העבודה המכירים אינם עובדים. סוחר נדרש להשתמש בכלי עבודה אחרים. לאמץ טכניקות מסחר שונות.
בשוק עולה – חברה מפרסמת דו”ח כספי טוב, המניה עולה 5-10% והכל מצוין. בשוק יורד – חברה יכולה לפרסם דו”ח כספי טוב והמניה תעשה טובה אם תהיה ירוקה. בשוק יורד – משקיעים מחפשים נזילות וכסף ביד. לא בכדי האימרה המפורסמת היא שבתקופות משבר – “המזומן הוא המלך”. בתקופת משבר – חדוות הקניות יורדת ואנשים לא ממהרים לרוץ ולקנות מניות. הסוחרים אשר מזינים את השוק נכנסים למגננה. סוחרי נוסטרו – יעבדו יותר עם השורט מאשר עם הלונג ויגרמו לכדור שלג שלילי.
אם בתקופת גאות – שחקני הנוסטרו הזינו את השוק, גרמו ליתר המשקיעים לטווחים ארוכים לשלם מחירים יקרים וניפחו את מחירי המניות (בצדק או שלא) – כעת התמונה מתחלפת. שחקני הנוסטרו יודעים שהציבור רוצה למכור מניות ותוקפים את המניות. קרנות הנאמנות מתמודדות עם פידיונות (זה עוד לא מורגש כעת בצורה משמעותית) ונאלצות למכור מניות בכל מחיר. מי נשאר בשוק לרכוש מניות? אך ורק קופות הגמל. המומנטום משתנה. האופוריה מתחלפת בפאניקה.
מאז שהחל הבלאגן בטבע – מדדי השורה השנייה והשלישית מאבדים גובה בחדות. לא בגלל שמשהו קרה במניות האלו. לא בגלל שהמניות יקרות, אלא בגלל שיש מכירת חיסול בכל השוק. במצבים כאלו – כל המנתחים הטכניים שמסמנים תמיכות והתנגדויות צריכים להבין שהטכניקה בשוק עולה אינה עובדת. אין תמיכות. אין התנגדויות. בעבר, לפני שהתחיל המסחר הממוחשב קראו לזה בשוק המניות בצורה פשוטה: “מוכרים בלבד”.
בשוק כזה – נוצרות גם ההזדמנויות. כאשר הגלים שוטפים את שוקי המניות – כולם נרטבים. זה לא הזמן לבחון מכפילים. מנייה שירדה ממכפיל רווח 10 למכפיל רווח 8 איבדה 20% מערכה. בתקופות משבר, מניות יכולות להיות גם במכפיל 3-4 ואף פחות מכך. בתקופת המשבר של 2008 חברות רווחיות שלא היה להן חוב בכלל – נסחרו מתחת למזומן שהיה להן בקופה. למה? כי יש יותר מוכרים מקונים.
בחינה של חברות כעת, צריכה להתבצע בצורה שונה מאשר השיטות שלהן הורגלנו. צריך לבדוק לא רק יכולת צמיחה אלא גם יכולת החזר חוב בצורה טובה. בשוק יורד – חברות לא יכולות למחזר חובות בזיל הזול. שחקני הנוסטרו לא יסתערו על הנפקות וילחמו על הריבית. חברות ייאלצו לשלם ריבית גבוהה יותר על החוב. הפגיעה תהיה באקוויטי. חברות שלא יוכלו לגייס חובות בכלל – עלולות להיקלע להסדר חוב. כנראה שהרבה הספיקו לשכוח את הסדרי החוב העליזים של 2008-2012. והיו הרבה.
חלק משמעותי משוק החוב אלו חברות נדל”ן. חברות ששוק החוב סגור עבורן ייאלצו לממן את פעילותן העסקית דרך מכירת נכסים מניבים. הדבר עלול לייצר לחץ מחירים בשוק – זאת בנוסף לכל ההצפה של הבנייה באזור תל אביב. אנחנו עוד לא שם – אבל הדרך לשם אינה רחוקה מדי. זה יכול לקרות בתוך פחות משנה אם השוק מתהפך.
הדרך לבחון חברות עם חוב היא גם דרך בחינת רמת המינוף. ככל שחברה יותר ממונפת – כך היא יותר פגיעה. ההון העצמי שלה עבד טוב יותר בתקופת גאות אך בתקופת שפל – היתרון הפך לחיסרון. ירידה בשווי נכסים – יכולה לאכול את ההון העצמי מהר מאוד. הדרך של חברה במינוף גבוה לעבר הסדר חוב – היא מהירה וכואבת.
ואם בכל זאת לסיים את הכתבה עם מעט אופטימיות – אז דעו שדווקא כאשר כולם בורחים, כולם נעלמים – נוצרות ההזדמנויות הטובות ביותר. חפשו אותן. את החברות שהשווי שלהן נפגע “על ריק” בגלל כמה אנשים שסתם נלחצו. את החברות שמחזיקות בידיים שלהן זהב טהור וסתם הערך שלהן ירד ב-30% בתוך חודש ללא כל סיבה. במהלך השנה האחרונה אני הייתי מאוד דפנסיבי – כעת מתחילות להיווצר הזדמנויות. נצלו אותן. בתבונה.
יובהר כי אין בנכתב לעיל המלצה לביצוע פעולות בניירות ערך