תומר קורנפלד
תפתחו את היומנים. בתאריך 1 באוקטובר יוצא לדרך שירות חדש שאנחנו משיקים: שירות מידע לחברות האמריקאיות הנסחרות בבורסה. מדובר בשירות ממוקד מאוד שיהיה איכותי מאוד. המטרה היא ברורה: לגשר על הפער שקיים היום בין מה שקוראים בכלי התקשורת לבין המידע בפועל שמגיע מהחברות הציבוריות עצמן.
בשוק המקומי ישנן היום 26 חברות אשר להן ישנן 45 סדרות של איגרות חוב סחירות. היקף החוב הכולל מסתכם ב-18.87 מיליארד שקל. אחת הבעיות של כלי התקשורת היא שהם שמים את כל החברות האלו תחת מיקשה אחת: “האמריקאיות”. לעתים, הם מתקשים להפריד בין הפעילות של החברות השונות: יש חברות יזמיות, יש חברות של נדל”ן מניב, יש חברות של נדל”ן למגורים, יש חברות של בתי אבות. מבחינת חלק מכלי התקשורת – קשה להם לראות או להבין את השוק הזה.
אני מוכרח להודות. בתחילת דרכי כעיתונאי – גם אני לא הבנתי את העסק הזה. אני בחרתי שלא לסקר אותו. אבל מאז, השוק הזה גדל ו-19 מיליארד שקל של הלוואות ועוד מספר חברות אשר מתדפקות על הדלת ועושות את דרכן לבורסה המקומית לא מותירים מקום לספק: יש כאן שוק גדול שהיום אין לו כמעט מענה.
נתחיל דווקא מהסוף – נדל”ן בארה”ב זה לא נדל”ן בישראל. משקיע חייב לדרוש פרמיית סיכון על ההשקעה ביחס לחברות מקבילות מקומיות. האם הפרמיה צריכה להיות 100 נקודות בסיס מעל, 200 נקודות בסיס או 400 נקודות בסיס – זה כל משקיע צריך לקחת בעצמו. אבל לחוב – יש מחיר. גם גופים מוסדיים מבינים שלא ניתן יותר להתעלם מאפיק ההשקעה הזה. השוק המקומי משתנה ומקבל גוונים חדשים – ומנהל השקעות צריך להתאים את עצמו לסביבה המשתנית.
בחודש יוני האחרון לקחתי חלק במסגרת סיור משקיעים בארה”ב. פגשנו 10-12 חברות אמריקאיות ולמדתי המון ועדיין אני לא יודע כלום. מה שכן שמתי לב הוא שיש מוסדיים שעדיין נוטים להחרים את האמריקאיות. ייתכן והסיבה לכך נעוצה באורבנקורפ שפשטה רגל חודשים ספורים לאחר שגייסה כסף. הבעיה באורבנקורפ היא לא הייתה עסקית אלא התנהלותו הלקויה של בעל הבית.
תפקידם של החתמים ושל היועצים השונים הוא לוודא כי החברות המגיעות לכאן הן ראויות, שאין להן שלדים בארון. הקריסה של אורבנקורפ פתחה את המרווחים בכל האמריקאיות לתקופה מסוימת ועצרה את הגיוסים. חברות הדירוג לקחו צעד אחורה והתחילו להיות חשדניות יותר (לעתים יותר צדיקות מהאפיפיור). גנבים תמיד יש – פשיטות רגל תמיד יש. גם בקרב החברות האמריקאיות קיים סיכון לפשיטת רגל.
אתם האמנתם שלב לבייב יקרוס ולא ישלם חובותיו? שאליעזר פישמן יקרוס ולא ישלם חובותיו? שנוחי דנקנר? שהרצל חבס? קריסה של חברות היא חלק בלתי נפרד מהעסקים של חברה. הרשו לי להרגיע אתכם – גם בקרב החברות האמריקאיות הנמצאות כאן – חלק מהן יגיעו להסדר חוב. למה? כי זאת סטטיסטיקה. ככל שהשוק גדל ודומיננטי – קיים סיכון שיגיע הדיפולט. תפקידנו הוא להתריע על כך, לסקר את האירועים וללוות אותם בזמן אמת.
אחת מהחברות אשר מסומנות למשל על ידי השוק כדיפולט זאת אקסטל. תשואה של 14.67% כאשר תשלום קרן גדול צפוי בדצמבר 2018 זה חשש אמיתי לדיפולט כאשר אין כל אפשרות לבצע מיחזור חוב בשוק. האם האג”ח בדרך לדיפולט או מהווה הזדמנות קנייה? את הדעה שלי אתם תשמעו בחודש הקרוב במסגרת ניתוח מקיף שאני מתכנן לחברה. ספוילר: אני לא בטוח שנכון להספיד את החברה ואת גארי ברנט.
מצד שני, ישנן חברות אשר היום נסחרות בתשואות של 6-8% ודווקא מחברות אלו עלול להגיע הדיפולט הבא. נכסים שמשוערכים יותר מדי גבוה, הון עצמי אפקטיבי נמוך בהרבה ממה שמוצג בספרים, רמת מינוף גבוהה וחריגה ממה שמוצג, תלות גבוהה בשוק המקומי ביכולת מיחזור החוב וחברות אשר מבצעות חשבונאות יצירתית במיוחד. ספוילר: לא זה המקום שאני אפרט לכם את איגרות החוב הבעייתיות.
בדומה לשירות המידע שלנו – גם כאן לא יהיו המלצות קנייה, לא יהיו המלצות מכירה. אנחנו מביאים לכם את הסיפור. אנחנו מספקים לכם את הדעה שלנו. האמת בפועל עשויה להיות שונה בהרבה.
גילוי נאות – אנחנו בקשר עם השוק. אנחנו בקשר עם היועצים של החברות, עם החתמים של החברות, עם האנשים שמלווים את החברות. הם חברים שלנו ואנחנו מעריכים אותם מאוד. מצד אחד – אנחנו לא אוהבים לריב עם אף אחד – בטח שלא עם החברים שלנו. מצד שני, חשוב לנו לומר לכם הציבור רק את האמת – כפי שאנחנו מבינים אותה. לצערי, ברוב המקרים אני לא אקח על עצמי את תפקיד השופט – אלא את תפקיד הפרשן.
בכל סיפור אני מתכנן לתת לכם את כל הצדדים – מצד אחד את מה שטוענת החברה, היועצים שלה והחתמים שלה. מצד שני, את המידע הגולמי כפי שמופיע במסגרת הדוחות הכספיים שלה. מצד שלישי – אנחנו מתכוונים לדבר עם השוק ולשמוע את הדעה שלו. אנחנו ננסה לספק לכם ציטוטים של גורמי מקצוע שאנחנו סומכים עליהם. אני חושב שהשילוב בין כל הצדדים לסיפור – יאפשר לגולשים ולמנויים לבחון את החברה מכל הזוויות ולקבל את ההחלטה הנכונה עבורכם.