קייס סטאדי: משחק הפוקר ששיחק בן משה עם בעלי המניות בנעמן

בשנה האחרונה אני לא הצטרפתי לרוב החגיגות של הסוחרים במניות היתר. אני לא סוחר סווינג ומחפש את ההזדמנויות שלי במקומות שיש לי בהם יתרון על פני השוק. מדוע אני לא סוחר סווינג? מכיוון שאני מאמין שצריך לרכוש מניה שמתומחרת בחסר עד שהערך יצוף. סוחר סווינג – רוכב על מגמה במניות. הוא מוכן לרכוש מניה יקרה – ובלבד שהמחיר שלה יהיה יקר יותר. אני לצערי לא מאמין בגישה הזאת, ואני גם לא אשן טוב בלילה בצורה הזאת.

בלית ברירה – אני יושב ומחכה להזדמנות שלי. למקומות שבהם יש לי יתרון על פני השוק. אני יכול שלא לסחור במשך שבוע, שבועיים – אבל כשמגיעה ההזדמנות – צריך לתפוס אותה בענק. היום אני כבר יכול לומר שבמניית נעמן השאירו הרבה מאוד כסף על הרצפה. בתוך שבועיים – תיק ההשקעות שלי הניב תשואה של יותר משנה. והנה הסיפור – וכיצד אני ראיתי את הצעת הרכש מהעיניים שלי כמשקיע.

והנה לוחות הזמנים של האירוע:

4 ביוני 2017 – אני בדיוק נחתתי בניו יורק במסגרת סיור משקיעים. בשעה 16:06 שעון ישראל החברה עדכנה על הצעת רכש לפי מחיר של 3.99 שקלים למניה. ההודעה לעיתונות מטעם קבוצת אלון לא הותירה מקום לספק – מוטי בן משה רציני במהלך המחיקה של נעמן ממסחר. מחיר העסקה היה נמוך מהערכת השווי שצורפה להודעה והיה לי ברור שצריך להסתער על הנייר. באותו יום לא חודש המסחר.

5 ביוני 2017 – המסחר במניה נפתח במחיר של 415-420 אגורות למניה – בערך 4% מעל מחיר הצעת הרכש. אני התחלתי לבנות פוזיציה בנייר. מה הסיכון שלי? שהצעת הרכש תיענה ושאני אפסיד 4-5%? הסבירות לזה הייתה נמוכה מאוד לטעמי לאור העובדה כי עדיין לא דיברו עם השוק, כי המחיר נמוך מהשווי הכלכלי. מה הסיכוי שזה יעבור במחיר 3.99? מבחינתי זה היה אפס עגול.

 

6-7 ביוני 2017 – מחזור מסחר מנומנם במניה – עמדתי לרכוש מניות לפי שער של 405-410 ואפילו קיבלתי קצת סחורה.

8 ביוני 2017 – ההסתערות החלה. באותו יום משקיע גדול עשה טעות. הוא עמד בפתיחה למכור למעלה מ-100,000 מניות במניה בשער של 410. הוא התייאש. אני לטשתי עיניים לחבילה בהיקף של 400,000 שקל – ורכשתי שם עוד 10,000 מניות והגעתי לפוזיציה משמעותית מבחינתי במניה. אחרי שהמשקיע התייאש – המניה החלה לטפס וסגרה ב-4.35 שקלים.

על פי התקנות – עד יממה לפני מועד הקיבול של הצעת הרכש – ניתן לתקן את ההצעה (כלפי מעלה), להאריך את התוקף שלה או לא לעשות כלום. ב-21 ביוני היה היום הקובע הרלוונטי ולכן ציפיתי לאירוע שיתרחש ב-20 ביוני. מוטי בן משה שיחק פוקר עם המחזיקים. הוא דחה את מועד הקיבול של ההצעה בשבוע עד ל-27 ביוני. מעצבן? כן. נורא? ממש לא. מבחינתי זה היה סימן לכך שמתנהלים מגעים מול משקיעים מוסדיים על המחיר.

המחזיקים הגדולים בנייר הם מיטב (11%), הראל (3.7%), פסגות (2%) ומנורה (2%). בהמשך התברר לי על משקיע נוסטרו גדול שמחזיק עוד 1% מהחברה. כדי שהצעת הרכש תעבור – מוטי בן משה חייב את מיטב, חייב את הראל ואחד מבין פסגות ומנורה. זה לא פשוט לעבור. אני בקשר עם חלק מן המוסדיים – אבל אסור להם לדבר על מה שמתרחש מאחורי הקלעים. הדבר נחשב למידע פנים ובימינו אף אחד לא רוצה להסתבך בזה. כל עוד הערכתי שמתנהלים מגעים לטובת המשקיעים – זה היה חיובי מאוד.

השדרוג הראשון (שהגיע באיחור מטריד….) – מוטי בן משה מציע 4.57 שקלים למניה

 

שבוע חלף. שוב הסתיים הדד-ליין. אני ציפיתי שההצעה תשודרג לשער של 5 שקלים ויותר אבל זה לא קרה. בשעה 14:00 פקע הדד-ליין לשינוי התנאים של הצעת הרכש והיה נדמה שההצעה כולה עומדת ליפול. אני התחלתי כבר למכור מניות בשערים של 455 (כמות קטנה) ובשערים של 440 (כמות קטנה) אבל בשעה 14:21 ההצעה שודרגה. בן משה מוכן כעת לשלם 4.57 שקלים למניה.

בואו נגיע שבאופן תיאורטי – קיימת לי עילת תביעה או פיצוי על האיחור בשידור הצעת הרכש. אחרי הכל – שדרוג הצעת הרכש היה מותר להתבצע עד השעה 14:00 בלבד. בפועל – אני חושב שאני אהיה מוכן לסלוח לו על זה. אחרי הכל – הדיווח נמצא במערכת הבורסה במשך 20 דקות. אז בואו נניח שהם שידרו את הדיווח בשעה 14:01 ולא הבינו מדוע הדיווח לא עולה מיד לאוויר. על הדרך – אני כבר אמרתי קדיש על הפוזיציה שלי.

בשעה 14:21 חזרתי לנשום. בן משה שידרג את הצעת הרכש, המניה הצליחה להתייצב בשער של 440 בערך ואז התחלתי לגבש את עמדתי. האם הושגו הסכמות מול המחזיקים? במפרט לא כתוב דבר. מה הסיכוי שיהיה שיפור נוסף? מצד אחד – 457 אגורות זה לא מחיר רע – הוא מעל הערכת השווי, הוא מהווה פרמיה יפה על מחיר השוק ביום ההכרזה על הצעת הרכש – אבל המחיר הזה היה נראה לי עקום לחלוטין – כאילו תקוע בלי כלום.

בלית ברירה – מוטי בן משה לא הותיר לי ברירה. בכדי להקטין את הסיכון – הקטנתי את הפוזיציה שלי בחצי. החוק הראשון בשוק ההון הוא קודם כל – לא להפסיד. אם בן משה שאינו ידוע בנדיבותו הרבה מציע רק 4.57 שקלים – זה עלול להתברר כמחיר אחרון ולהוביל להפלת העסקה. מצד שני – אם אני אמכור חצי פוזיציה בשער של 4.40 – אני מוגן כלפי מטה עד שערים של 3.8 שקלים בערך. בלית ברירה – ובכעס רב מכרתי את הפוזיציה. אני לא הייתי מוכן לשחק במגרש המשחקים הזה. בדיעבד – כמה אנשים סיפרו לי שהם רכשו מניות ב-4.40 שקלים (חלקם ממני כמובן). אני שמח שהם הרוויחו גם כן – אבל מבחינתי – היה כאן ניהול נכון של סיכונים כיוון שהייתי בפוזיציה ענקית במניה מבחינתי.

המוסדיים סגרו דיל עם בן משה – מחיר הצעת הרכש לנעמן קופץ ל-4.57 שקלים

את המשך הסיפור אתם וודאי מכירים. יום לפני היום הקובע – ב2 ביולי ההצעה שודרגה שוב – ל-5.06 שקלים. כאן השדרוג הגיע בצורה נכונה. בשעת בוקר. עם הפסקת מסחר קצובה במניה. ידעתי באותו הרגע שהטרייד יסתיים בהצלחה רבה. אמנם – הקרבתי חצי מהפוזיציה בשער של 4.40 שקלים (וברווח נאה), אבל חצי מהפוזיציה המשיכה צפונה כל הדרך עד ל-4.98 שקלים – ששם נמכרה לסוחר אשר ירוויח 1.6% על ההשקעה שלו בוודאות גבוהה. זה כבר לא בשבילי.

במסגרת שדרוג ההצעה נכתב במפורש כי מיטב הסכימו להיענות להצעת הרכש, וגם בעלי מניות נוספות שוקלים בחיוב להיענות להצעה. מבחינת השוק – העסקה הינה עובדה מוגמרת. הסבירות שהצעת הרכש לא תעבור ב-5.06 שקלים קרוב מאוד לאפס. גם אין שום עילה לתביעות מצד מי שלא נענה כיוון שאין בכך בשר בכלל.

בואו נסכם את הפוזיציה: נרכשו על ידי בסה”כ כ-22,000 מניות בשער ממוצע של 415 אגורות. כמחצית מהפוזיציה שוחררה במחיר של 440 אגורות ועוד חצי פוזיציה שוחררה במחיר של 498 אגורות. הרווח ברוטו מן העסקה הוא בערך 13% – אך על שיעור גבוה ביותר מתיק המסחר שלי. נכון שלא ביצעתי מיקסום של הטרייד עד הסוף – אך זה בגלל מוטי בן משה ששיחק מול בעלי המניות פוקר. אני לא מצטער לרגע אחד על כל הסיפור הזה.

לסיכום: – הייתה כאן עסקה נהדרת – לסחוט את הלימון עד הסוף ולהוציא ממנו לימונדה. מוטי בן משה אינו מחויב למחוק את נעמן ממסחר אך הראה נחישות רבה בעסקה והיא הורגשה ביותר. אני אספר לכם סוד קטן – מוטי בן משה אינו פראייר. אם הוא היה מוכן לשלם 5.06 שקלים לכל מניה של נעמן – תהיו בטוחים שהנייר שווה פי 2 ויותר. אני בטוח שלבן משה יש תוכנית מסודרת לגבי העתיד של נעמן – והיא חיובית מאוד. אחרת לא הייתה מגיעה הצעת הרכש. זה לא יקרה מחר בבוקר, גם לא בעוד חודש – אבל בעוד כמה שנים – כאשר תראו את הכתבה הזאת – אתם תדעו שלא רק בעלי המניות של נעמן טרום ההצעה ביצעו עסקה טובה. גם מוטי בן משה וקבוצת אלון הרוויחו המון.