כתב: גלעד מנדל
עריכה: תומר קורנפלד
תעשיית הקנאביס המקומית צומחת בקצב של כ-40-50% בשנה אך לא מעט חברות לוטשות עיניים לשווקים בחו”ל על מנת לייצר את התוצרת שלהן. משרד הבריאות סיפק לפני מספר חודשים אור ירוק לחברות הקנאביס לייצא מוצרים במסגרת פיילוט של משרד הבריאות.
אז אמנם תעשיית הקנאביס בישראל גדלה מיום ליום וכבר מגלגלת יותר מ-700 מיליון שקל בשנה. אבל – הכסף הגדול לא נמצא בישראל אלא דווקא מעבר לים. בכתבה זו אנו נסקור את הרגולציה הקיימת באותם השווקים המדוברים, את הגודל שלהם ואת מחיר המכירה בהם.
מה נייצא?
ובכן, בנושא זה – הדעות חלוקות. האופטימיים טוענים כי מדינת ישראל תוכל לייצא מגוון רחב של מוצרי קנאביס – כולל תפרחות קנאביס, שמנים ושלל מוצרים וטכנולוגים. הריאליים יותר מסבירים כי היתרון של ישראל אינו נמצא בתפרחות הקנאביס אלא אך ורק בתחום המוצרים הייחודיים ובכלל זה שמנים ומוצרים שהינם בדרגת פארמה.
לדעתי לרוב החברות המגדלות קנאביס בישראל אין מה לחפש מעבר לים בשוק התפרחות. רמת האיכות של התפרחות אמנם נמצאת במגמת שיפור – אך זה לא מספיק. ניתן לראות זאת בהעדפות של הצרכן המקומי אשר מעדיף לשלם יותר כסף ולצרוך את הסחורה המיובאת מחו”ל על פני גידולי הקנאביס כחול-לבן. ולכן – מדוע שצרכן גרמני או קנדי ירכוש סחורה ישראלית ולא את הסחורה האיכותית יותר? ייתכן כי הרמה הישראלית תעלה בעתיד אך נכון להיום מעטות החברות שיכולות לגדל תפרחות שיש להן סיכוי להתחרות במוצרים של הענקיות הקנדיות ראש בראש.
בעולם השמנים – דווקא כן יש לחברות הישראליות יכולת תחרות הולמת. הסיבה לכך היא שבתעשיית השמנים ההדירות הגידול היא פחות קריטית. אם שיעור ה-THC הוא גבוה מדי או נמוך מדי, ניתן להגיע לתוצאה הרצויה על ידי מיהול השמן המתקבל. בעולם הזה – יתרון ההדירות שמספקים מתקני הגידול הענקיים האיכותיים בקנדה מעט יורד.
לפחות בינתיים – מי שכן מצליחה לעשות חייל בחו”ל היא פנאקסיה אשר מצליחה לייצא מוצרי קנאביס בדרגה של תרופה. פנאקסיה קיבלה היתר ייצוא ומוכרת מוצרים בגרמניה ונמצאת גם בשווקים נוספים (קפריסין וצרפת) עם שמני קנאביס אשר יוצרו בתקינה גבוהה (EU-GMP) תחת סטנדרטים פרמצבטיים מחמירים. בגרמניה המוצרים של פנאקסיה מתבצעים במסגרת שיתוף פעולה עם ענקית תרופות הגרמנית למספר אינדיקציות בתחום ה-CNS כגון כאב, כאב כרוני, אפילפסיה ואוטיזם.
החלום הרטוב: השוק הגרמני
יש אישור לשימוש בקנאביס לצרכים רפואיים בלבד
בעיני מרבית מחברות הקנאביס המקומיות שלוטשות עיניים לייצוא – גרמניה נחשבת לשוק הנחשק ביותר. הסיבה לכך שכל החברות מתעניינות כל כך בשוק הגרמני היא שמדובר בשוק הנמצא בתחילת דרכו מחד אך בעל פוטנציאל לגדילה עתידי גבוה מאוד מאידך, שכן בגרמניה חיים למעלה מ-83 מיליון אזרחים.
בגרמניה השוק שונה מישראל. בעוד שבישראל המטופלים מקבלים רישיון צריכה שמקנה להם כמות צריכה קבועה – בגרמניה המטופלים מקבלים מרשמים לכמות מסוימת שהופכים להיות פגי תוקף לאחר תקופה מסוימת אך ניתנים לחידוש אצל הרופא המוסמך. בשנת 2019 נרשמו בגרמניה כ-267,000 מרשמי קנאביס רפואי והמגמה צפויה לגדול משמעותית.
חברות הביטוח במדינה אומנם נדרשות לתת החזר למטופלים עבור הקנאביס שהם קונים – אך נשמעות תלונות מצד המטופלים לאחרונה בטענה כי חברות הביטוח שמות מקלות בגלגלים להחזרים. הסיבה ברורה – מכיוון שבגרמניה המחירים בשוק השחור, כמו במרבית המדינות ללא שוק קנאביס חוקי מפותח גבוהים מהמחירים בשוק הרפואי, יתכן מצב שבו צרכנים לצורכי פנאי ינסו “לרכב” על הגל כדי להשיג רישיון לקנאביס רפואי שיאפשר להם לצרוך קנאביס בחינם או בסבסוד מחברות הביטוח.
השוק הגרמני פעיל החל משנת 2017 בלבד. נכון לאמצע 2020 השוק מגלגל בממוצע 11 מיליון אירו בחודש, דבר המשקף קצב שנתי של 132 מיליון אירו או 532 מיליון שקל כולל המע”מ הגרמני. בגרמניה יש כ-120,000 צרכנים של קנאביס רפואי (50% יותר מישראל) אך מאחר והאוכלוסיה הגרמנית גדולה פי 10 מהאוכלוסיה בישראל הצפי הוא שתוך שלוש שנים יהיו בגרמני לפחות 800,000 מטופלים בקנאביס רפואי – וכאן נמצא הכסף הגדול.
המחירים של הקנאביס הרפואי בגרמניה גבוהים מאוד, בממוצע 20 אירו לגרם – יותר מפי 3 מהמחיר הממוצע לגרם בישראל. הסיבה לכך נמצאת בבתי המרקחת שסיווגו את הקנאביס כחומר הדורש הכנה בבית המרקחת ולכן הם רשאים לגבות עד 100% מעל המחיר שהספקים היו מוכרים להם. הרגולטורים מנסים לפעול להורדת מחירי הקנאביס הרפואי וסביר שבשלב זה או אחר המחיר מעט יירד ולא יישאר על 20 אירו לגרם.
השוק בקנדה – באנו לייצא ויצאנו יבואנים
יש אישור לשימוש בקנאביס גם לצרכים רפואיים וגם לצרכי פנאי
השוק הקנדי הוא ללא ספק אחד השווקים הגדולים, המפותחים והצומחים בעולם עם מכירות של קנאביס רפואי ולצורכי פנאי. בשוק החוקי – מגלגלת גלגלה תעשיית הקנאביס כ-2.6 מיליארד דולר בשנת 2020 – עלייה של 120% לעומת שנת 2019. שוק הקנאביס הקנדי נפתח לצרכי פנאי לקראת סוף שנת 2018.
בשעה שהתרחש ההייפ אצלנו במניות הקנאביס – החברות הישראליות פנטזו על ייצוא של קנאביס רפואי לקנדה אך חלומות לחוד ומציאות לחוד. הבורסה הקנדית הקדימה את הבורסה המקומית בכל הקשור להייפ. החברות ניצלו את ההייפ על מנת לגייס הרבה מאוד כסף במניות. את הכסף החברות השקיעו בהקמת מתקני גידול איכותיים אינדור בהשקעה של עשרות או מאות מיליוני דולרים. זאת הסיבה מדוע הסחורה הקנדית נחשבת לאיכותית מאוד לעומת הסחורה המקומית. ומה התוצאה? בסופו של יום ישראל הפכה ליבואנית של קנאביס, בעיקר מקנדה ולא ייצאה עד כה ולו גרם אחד לקנדה בייצוא מסחרי (וכנראה גם לא תייצא).
אבל לא הכול וורוד לחברות הקנאביס הקנדיות. בגלל הכסף הרב שגויס נוצרה הצפה של סחורה בשוק. כתוצאה מכך, מוצרים רבים נאלצו להיות מושמדים וחברות ביצעו קיצוצים וסגרו חלק מאתר הגידול (כגון קאנופי למשל). למרות זאת, מודל הלגליזציה שביצעו הקנדים נחשב למוצלח ביותר וגרם לירידה חדה במכירות בשוק השחור. כמו כן, על פי דוח הממשלתי הובילה הלגליזציה לירידה חדה בצריכת הקנאביס בקרב בני הנוער.
נכון להיום, גרם קנאביס לצרכי פנאי עולה בממוצע 9.5 דולר. העלות של גרם קנאביס לצרכים רפואיים עולה מעט יותר – כ-10 דולר.
השוק בארה”ב
שוק הקנאביס בארצות הברית הוא כנראה השוק המורכב ביותר משאר השווקים ברחבי העולם. בארצות הברית עד כה אישרו לגליזציה של קנאביס לצרכים רפואיים 35 מדינות מתוך 50 המדינות הקיימות. מתוכן – 13 מדינות כבר אישרו שימוש בקנאביס רפואי לצרכי פנאי. שוק הקנאביס האמריקאי הוא השוק הגדול ביותר בעולם במונחי גודל שוק. בשנת 2019 נמכר קנאביס רפואי וקנאביס לצורכי פנאי בהיקף כולל של 13.6 מיליארד דולר כאשר הצפי הוא שהשוק יגדל עד ל-73 מיליארד דולר בשנת 2027.
בשוק האמריקאי יש גם מספר בעיות. אף על פי שמבחינת המדינות שאישרו לגליזציה של קנאביס – ברמה הפדרלית הקנאביס לא חוקי. הדבר מוביל למספר קשיים – החל מקשיים קלים יחסית כמו האיסור להיסחר בבורסות האמריקאיות ועד קשיים קשים כמו בעיות בפתיחת חשבונות בנק ולקיחת הלוואות מגופים בנקאיים.
הבעיה הגדולה ביותר של חברות הקנאביס האמריקאיות טמונה דווקא בצד במיסוי. ההחברות מחויבות לשלם בנוסף למיסים הרגילים גם מס מיוחד שמחושב לפי היקף המכירות של הקנאביס הרפואי, הכמות במשקל שנמכרת ושיעור ה-THC במוצרים שנמכרים. כל מדינה מחשבת את המס בצורה אחרת.
בעיה נוספת היא שהחברות גם אינן יכולות להכיר בכל ההוצאות שלהן לצורכי מס פדרלי – כי הן אולי בלתי חוקיות ותחת מגבלות, אבל הן בהחלט ישלמו מס. אני מכיר לפחות חברה אחת שבה המיסים הפדרליים הפכו אותה מחברה מאוד רווחית בתאוריה לחברה מפסידה – מאחר והמס המיוחד מוטל בחלק מהאזורים ללא תלות האם החברה מרוויחה או מפסידה.
שווקים נוספים
ישנם עוד מספר שווקים שנמצאים במגמת התהוות – כך למשל בשוק הצרפתי מתחיל בשנת 2021 פיילוט שבו 3,000 מטופלים של קנאביס רפואי יקבלו תפרחות קנאביס ושמני קנאביס רפואי. בתום הפיילוט הממשלה תחליט האם לאשר או לא לאשר את השימוש בקנאביס לצרכים רפואיים במדינה. אחת מהחברות שנבחרה לספק שמנים לפיילוט היא פנאקסיה.
שוק נוסף שכרגע הוא אומנם קטן אך כדאי לעקוב אחריו מאחר והוא עם פוטנציאל לצמיחה גדולה הוא השוק הברזילאי שבו כיום ניתן להשתמש בקנאביס רפואי לצרכים רפואיים בלבד. ביחס לברזיל חשוב להדגיש כי אף על פי שמדובר במדינה עם אוכלוסייה של יותר מ-200 מיליון איש – לרבים מהאזרחים אין כוח קנייה מספק בשביל להיות צרכנים קנאביס.
גילוי נאות:
אין בנכתב לעיל המלצה לביצוע פעולות בניירות ערך.
כל הפועל בנייר על בסיס סקירה זו – לוקח על עצמו את מלוא האחריות להפסדים שעלולים להיגרם לו.
נכון למועד פרסום הכתבה – הח”מ אינו מחזיק במניות המוזכרות בכתבה
יובהר כי הח”מ הינו נותן שירותים של חברות ציבוריות בתחום יחסי הציבור, קשרי המשקיעים, ייעוץ להנפקות, שירותי מידע ועוד