תומר קורנפלד
את הבוקר פתחתי עם מאמרו הכלכלי של סבר פלוצקר. מר פלוצקר המכובד ניסה להבין את הסיבות לנפילות האחרונות בבורסות העולם. הוא חיפש את ההסברים בכך שתפקידה של ארה”ב בשוק הנפט הפך מרכזי יותר ולכן הוזלת הנפט פוגעת בכלכלת ארה”ב עצמה. יחד עם זאת, העלה פלוצקר תהיות לגבי הירידה בענפים אחרים שאינם קשורים לשוק הנפט, כמו ענף ההייטק שחווה ירידה עצומה, מוצרי צריכה ומכוניות. מר פלוצקר התקשה למצוא הסבר מוחלט לאימפולסיביות שמאפיינת את שוק ההון לאחרונה. הוא התרכז בעיקר בכלכלת ארה”ב, אבל שכח את הנפילות בכל העולם.
שנים נמנעתי מלכתוב מאמרים “כלכליים”, אבל אז הגעתי למשפט הבא, שהדליק בי את החשק לכתוב טור זה. כתב פלוצקר: “נראה שהסערה בבורסה נגרמה – לצד חשש מהאטה בצמיחה של המדינות המתפתחות – בעיקר על ידי שחקני הבורסות עצמם. סוחרי ניירות הערך הם שנכנסו לעצבנות, הם שנתפסו לפאניקה והם שמגיבים בפאניקה” (ידיעות אחרונות, 17/1/2016).
ובכן, נדמה לי שזה נכון, אבל רק ב-15% מהאמת, מפני שליתרת 85 האחוזים אחראים השחקנים האמיתיים של השוק, אלה שכבשו אותו בסערה שקטה והגיע הזמן שכולנו, גם אחדי העם שביננו, נכיר אותם. הכירו את הרובוטים. הם כבר כאן. והם מנהלים את הכסף שלכם.
קלקלת השוק
אנחנו רגילים לשנן את שלימדו אותנו בשיעורי מאקרו כלכלה שמחיר מניה הוא מפגש בין ביקוש להיצע והוא אמור לשקף את שווי השוק של המניה בהתאם לשווי הפירמה שאותה היא מייצגת. יחד עם זאת, אנחנו רואים עוד ועוד סטיות חסרות הגיון בין שווין הריאלי של חברות לבין מחיר המניה שלהן בשוק, או בין טיב הכלכלה להתנהגות השוק. אובאמה מבשר בחיוך רחב על נפלאות הכלכלה האמריקאית והשוק מגיב בירידות. ממתי ההתנהגות האנושית הפכה כל כך רנדומלית?
העניין הוא שזו לא האנושות. לא היא שמגיבה לדברי אובאמה וראשי הפד. כי בזמן שסבר פלוצקר וחבריו שייכים לאסכולה הכלכלית הטובה והישנה של ניתוח פונדמנטלי של השוק, העולם כבר עבר למסחר דיגיטלי. הכלכלנים הוותיקים מחפשים את ההסברים למה שקורה בשוק בתורות הקלאסיות של כלכלת המאקרו שכוללות בין היתר פסיכולוגיית המונים, ומתבססות על שחקן מרכזי אחד – האדם. אלא שהשוק כבר מזמן נשלט על ידי מכונות. אלו הם מחשבי על עמוסי נתונים ופקודות, נטולי אגו, נטולי רגש, וכמובן – נטולי פחד. המכונות הללו, הקרויות “אלגו-טריידרים” שולטות כמעט בכל מה שקורה בשוק והן עושות זאת ללא שיקולים כלכליים. הן פועלות על סמך אותה תוכנה (אלגוריתם) שבנו עבורה המהנדסים, שליחיהם של הארגונים המוסדיים שהבינו כבר בתחילת המאה לאן הולכים פני השוק והעולם כולו. בשקט בשקט הם הכניסו את הרובוטים אל חיינו ואנחנו אפילו לא ידענו שהם כאלה. חברים, הקרנות שלכם, הפנסיה שלכם, תיקי ההשקעות שלכם, מנוהלים על ידי רובוטים. זה לא אייזיק אסימוב שאומר את זה. זו המציאות שהולכת ונבנית סביבנו.
במקביל למרוץ הטכנולוגי שעובר עלינו, התקדמות הטכנולוגיה בתחום הפיננסי, במיוחד אלה הנוגעים למסחר אלגוריתמי, גדלה במהירות אדירה. הסיבות ברורות, עם היכולות האסטרונומיות של המחשבים בדורנו, מגיעות אפשרויות על-אנושיות שכוללות קישוריות גבוהה במיוחד, מהירות מסחר של מיקרו-שניות, ניתוח טכני מהיר, איסוף נתונים נרחב, ניתוח סטטיסטי והסתברותי, פתיחה וסגירה של פקודות מסחר רבות בזמן קצר (מסחר בתדירות גבוהה), וכל זה ללא שיקול שכלתני ובעיקר בלי הפחד מפני סיכון שמאפיין את כולנו. הכל קורה במאיות השניה במסחר קר ללא “מורכבות אנושית”. רובוטים שכאלה כבר החליפו בני אדם בתפקידים רבים בתעשייה הפיננסית. העולם הפיננסי בעצם הולך והופך לתעשיית הייטק אדירת מימדים שבה מכונות ובני אדם חולקים את התפקידים הראשיים, בזמן שאלה האחרונים מפנים את מקומם (מרצונם) לרובוטים קפואי המזג. זה העולם שנקרא “סייבורג פיננסי”.
המטריקס זה כאן
עד כדי כמה עמוקה החדירה של הרובוטים לעולם המסחר? הגרף הזה אמור להדהים את כולנו ולזעוק “המטריקס כבר כאן”. ואכן, הוא מדהים. כבר בשנת 2008, עת המשבר הגדול שלטו הרובוטים על מירב העסקאות בשוק, אלא שמאז המצב הלך והחמיר וכיום מדובר בשוק שנשלט רובו ככולו על ידי רובוטים, קרוב ל-85% מהשוק (וזה רק ב2012), בזמן שיתר ה-15%, אלה עם הדם והלב, יושבים מול העיתונים הכלכליים ותוהים איך קרה שהשוק איבד את ההיגיון.
איך זה עובד?
דוגמא פשוטה לפקודת אלגו בסיסית היא הפעלת מכירה אוטומטית כאשר המחיר יורד מתחת לרמה מסויימת. זה יכול להתחיל בבהלה של השוק מפני משבר בסין, אבל משם זה ימשיך היישר לידיהם הטכניות של הרובוטים. המחיר ירד – הם ימכרו – והמחיר ימשיך לרדת – והם ימכרו עוד… כך מתפתח לו כדור שלג אלקטרוני שאין לו קשר להגיון המאקרו-כלכלי וממלכתו היא טכנית בלבד. סבר פלוצקר המכובד מחפש את ההסבר בעולם אנלוגי בזמן שהעולם כבר עבר לדיגיטל.
התוכנה המתמטית שעומדת מאחורי המסחר האלקטרוני פועלת על סמך סטטיסטיקה יבשה. בשונה מבני האדם, היא אינה נותנת משקל לנתונים פונדמנטליים (כמו מאזני החברה, רווחיה, פוטנציאל עסקי, מכפיל רווח, מכפיל הון, איכות מוצרי החברה, סגל מנהליה וכו’) או לשיקולים פסיכולוגיים, ופועלת על סמך תבניות טכניות. עסקה יכולה להתרחש תוך מיקרו השניה (מיליונית השניה) בשונה מהמשקיע הוותיק ששם כספו לעשר השנים הבאות. לא עוד “אומנות הכלכלה”, אלא הפגזה חשמלית של קניה ומכירה.
הנוסחה הטכנית שעל פיה פועלים הרובוטים כבר מוכרת לעולם מזה מאות שנים והיא מבוססת על שיטת ה”ניתוח הטכני”. שיטה שבעולם כלכלי-אוטופי לא היתה אמורה בכלל לעבוד, שהרי בעולם כזה מחיר מניה משקף את שוויה האמיתי והוא מפגש בין ההיצע לביקוש והפוטנציאל המסחרי כפי שקובעים השחקנים בשוק. אבל בעולם הרובוטים, בו אין הגיון שכלתני, נותר רק המשחק הבסיסי, הטכני. ברור לכם שאין כל קשר בין מסחר שכזה למסחר כלכלי קלאסי. זהו מסחר חדש בעל יכולות מעל ומעבר לאלה האנושיות. אין זה פלא שהניתוח הטכני הפך בשנים האחרונות למוצלח יותר (ומבוקש יותר ללימוד) מהניתוח הפונדמנטלי הישן. כי בזמן שהניתוח הישן הפסיק לשקף את התנהגות הבורסה, הניתוח הטכני מייצג את שפתם הקרה של הרובוטים, עסקני השוק האמיתיים.
זהו שחר של בורסה חדשה
המירוץ הטכנולוגי מביא איתו קידמה בכל תחום בחיינו. בין כל יתרונותיו, יש בו גם כוח שעלול להיות הרסני. כבר כתבתי בעבר טור על תפוצתו הרחבה מדי של המרוץ הזה, והנה הוא הגיע גם לבורסה. בזמן שכולנו עסוקים בהשתלטות הסמארטפונים בתוך כיסינו, מתקיים בשקט הכיבוש האלגוריתמי של תכולת כיסינו. וזה קורה כאשר רוב האנשים לא מודעים בעצם לעובדה שאת כספם מנהלים מזה שנים כבר, רובוטים ולא בני אדם. איך זה גורם לכם לישון בלילה? תשאלו את לקוחותיה של חברת ההשקעות “נייט קפיטל” שבשנת 2012 הפסידה 440 מיליון דולר עקב שגיאת אלגו פתאומית.
אז מה הלאה? משהוחלף הדיסקט (או בעצם הענן), הגיע הזמן שנתייחס בהתאם לשוק ההון. כבר לא מדובר בשוק של עסקנים פיננסיים, אלא בשוק של רובוטים טכניים שעובדים על פי שאבלונות ותו לא. גאונות פיננסית הופכת לה להיסטוריה. ביזנס כבר אין כאן. המכונה האנושית הגדולה שעמדה מאחורי הבורסה הוחלפה למעשה במשחק מחשב אדיר מימדים. זה לא מסחר, זה משחק. ויש לשער שהמצב הזה רק ילך ויחמיר, עד שכספינו ינוהל על ידי רובוטים בלבד. ומה בהמשך? אולי החיים עצמם?
איך אומרים ב”אח הגדול”: נא להתנהג בהתאם.