השנה שחלפה: הקנאביס רותח, שני אקזיטים מרשימים ושאר ירקות

אז מה היה לנו בשנה החולפת בבורסה? על כך – הכתבה הבאה תנסה להשיב. אבל אנחנו לא נעשה את זה בדרך השגרתית כפי שעושים כלי התקשורת (המעו”ף עלה X%, המדד הזה צנח Y%) אלא נעשה את זה בדרך שלנו – נסמן את הדברים המרכזיים שראינו בשוק בשנה החולפת דרך מספר נקודות מבט.

1. שגעון הקנאביס – התחום הלוהט היום בשוק. האם הקנאביס נמצא כאן כדי להישאר – או שבעוד שנה מהיום ייכנס לחיינו שגעון חדש? כנראה שההייפ סביב הקנאביס במהלך השנה החולפת היה מוגזם. המניות ירדו מאז לרמות סבירות בהרבה. כעת – חובת ההוכחה היא על מנהלי החברות להוכיח שקנאביס הוא לא רק שם קוד אשר מאפשר לגייס כסף – אלא גם ניתן לייצר ממנו כסף.
2. אני לא אתן לכם כאן טיפים איזה מניות מעניינות או איזה מניות מסוכנות. כמו בכל תעשייה – דעו לכם שחלק לא מבוטל ממה שאתם רואים בשוק ההון בתעשיית הקנאביס זה בלוף. היתרון הגדול שלכם כמשקיעים הוא שהמשקיעים המוסדיים עדיין לא משקיעים בתחום. אז נכון – אלטשולר שחם מושקע באינטרקיור וגופים מוסדיים מושקעים בעמיר שיווק – אבל פה זה נעצר. אם התעשייה הזאת היא אמיתית ותצמח – גופים מוסדיים ייכנסו למניות האמיתיות שיבצעו delivery ויראו שהם יודעים לייצר ערך אמיתי.
3. אל תטעו – רק לפני עשרים שנה זה היה המצב בסקטור הנפט והגז. דלק קידוחים נסחרה אז במחיר מתואם של 6 אגורות בשנת 1999 כאשר כל המשקיעים בענף הוגדרו כהזויים ופנטזיונרים. היום – דלק קידוחים ב-1,000 אגורות עם תשואה חלומית ב-20 שנה. כמעט כל המוסדיים נמצאים עמוק בתוך הנייר ובנגזרותיהם (ישראמקו, רציו, תמר פטרוליום, כהן פיתוח, דלק תמלוגים ועוד). אם פעילות הקנאביס תתברר כרווחית כפי שהחברות מתארות את זה כיום – ייתכן שחברות כמו טוגדר, מדיוי או אינטרקיור יהיו בעוד עשור במחירים גבוהים בהרבה מאשר המחירים כיום (לאחר העליות).
4. אבן הדרך המשמעותית בעולם הזה היא הרגולציה. אישור הייצוא של הקנאביס הוא אבן דרך משמעותית לכל התעשייה. אם מדינת ישראל רוצה לאפשר לתעשייה לגדול ולהתרחב – ייצוא זה הכרחי. אבל אל תטעו – גם אם יאושר ייצוא ומדינת ישראל תראה כי הענף נמצא ברווחיות חריגה – כנראה תגיע איזה ועדת ששינסקי שתקצץ לסקטור את הכנפיים. מדינת ישראל אינה מסוגלת לראות חיה כזאת שמרוויחה כסף בלי שהיא לוקחת לה. אבל בכדי שניתן יהיה לקחת לתעשייה (מסים) – צריך יהיה לתת קודם (ייצוא). לדעתי הייצוא אכן יקרה – אך גם אם זה יקרה – יקח שנה לפחות עד שהשתיל הראשון ייצא ממדינת ישראל למדינות העולם.
5. מה עוד היה לנו השנה? שני אקזיטים מרשימים היו לנו במדד המעו”ף. הראשון – פרוטרום שנמכרה/מתמזגת עם IFF. העסקה תושלם בעוד כחודש ופרוטרום תימחק ממסחר. במקומה תירשם למסחר, ובהמשך תיכנס למדד המעו”ף חברת IFF. פרוטרום היא חברה מצוינת שגדלה באמצעות מיזוגים ורכישות תקופה ארוכה עד שהגיעה לגודל שממנו קשה מאוד לצמוח. המכירה ל-IFF היא הכרחית ולאורך השנים פרוטרום ייצרה ערך רב למשקיעים.
6. האקזיט השני בשנה החולפת היה של סודהסטרים. עוד חברה מצוינת. את הסיפור של סודהסטרים קראתם בכל כלי התקשורת (סודה קלאב הכושלה שנמכרה לפורטיסימו וכו’). הסיפור המעניין בכל העסק הזה הוא שיווק, שיווק ועוד פעם שיווק. הרבה מאוד חברות מגיעות למוצר פורץ דרך, טכנולוגיה מדהימה – אבל נכשלות בצד השיווקי. סודהסטרים היא חברה שלקחה מוצר שאני באופן אישי לא סובל לחלוטין (אני שונא סודה) – והצליחה לשווק אותו בכל העולם. פפסיקו לקחה את המוצר לעצמה ותרחיב איתו את סל המוצרים שלה. אקזיט מרשים ביותר.
7. אמריקאיות – השנה החולפת הייתה שנה של בגרות לחברות האג”ח האמריקאיות. מצד אחד – השוק הוכיח שכאשר יש פידיונות – חברות האג”ח האמריקאיות יודעות לחטוף חזק. מצד שני, שוק ההון כבר לא מסתכל על חברות האג”ח כמיקשה אחת. חברות טובות מצליחות לגייס ולמחזר חוב, חברות פחות טובות יתמודדו בשנים הקרובות עם פירעונות חוב.
8. הברומטר המרכזי לשוק לדעתי בשנה הקרובה היא אקסטל. גארי ברנט חזר על דבריו כבר תקופה ארוכה כי יחזיר את כל החוב. למרות חלוקת דיבידנד של 125 מיליון דולר – התשלום עבור מחצית קרן אג”ח א’ מובטח ב-99.9%. במידה ובשנה הקרובה אקסטל תייצר מקורות לתשלום החלק השני של אג”ח א’ – זאת תהיה נקודת מבחן אמיתית לחברות האג”ח האמריקאיות ולתעשייה בפרט. מצד שני – אם ברנט יפשל בשנה הקרובה – זה יהיה מאוד לא נעים ועלול לדרדר את כל התעשייה. אני בדעה (וזאת ממש לא המלצה) כי אקסטל לא תתקשה לשלם את החוב שלה לנושים.
9. תעשיית הקרנות – קרנות הנאמנות מהוות לדעתי ברומטר משמעותי להעדפות הציבור. בתעשייה הזאת מה שמשחק תפקיד חשוב ביותר זה התשואות בלבד. דבר נוסף חשוב: לא לעשות שטויות. אני לא אדבר פה על מה שעובר בחודשים האחרונים על איילים או איילון. כל אחד מן הגופים משלם בחודשים האחרונים על הטעויות שבוצעו בעבר. כל אחד מהגופים הוכתר ככוכב על ידי כלי התקשורת אבל כאשר התשואות נפגעו – המגמה התהפכה. גיוסים הפכו לפידיונות. אני אקח הימור שבשנה הקרובה יהיו מספר מיזוגים בתעשיית הקרנות.
10. שוק ההנפקות – למעט הנפקת פתאל החזקות שהייתה מוצלחת מאוד (לטעמי משיקולים טכניים בלבד) ובשווי מרשים במיוחד – ראינו הרבה עסקאות קטנות בשוק האקוויטי. גלוברנדס היא כנראה החברה השנייה האיכותית שהצטרפה אך בשווי נמוך בהרבה של כ-600-700 מיליון שקל בלבד. את שתי העסקאות ביצעה לידר. השוק הראשוני סובל מסנטימנט שלילי עקב מספר עסקאות קשות/מוזרות שהגיעו לכאן: יעקובי, ג’י.פי.גלובל, אירונאוטיקס, טלרד או ברנמילר ואי אפשר כמובן בלי המכון לחקר האינטרנט.
11. הבורסה לניירות ערך – סימני גסיסה. למרות כל ההנפקות – הבורסה בישראל הולכת ודועכת. עדי אשכנזי לא תצליח עם השטויות שלה לגרום להתעניינות מחודשת בשוק. כדי שזה יקרה צריך לקרות שני דברים לפחות: 1. הפחתת מס החברות בצורה מיידית לרמה של 15% 2. לדרוש מחברי הבורסה לעודד את המסחר בשוק דרך – ביטול דמי משמרת על ני”ע, ביטול עמלת מינימום, ביטול עמלת אי ביצוע, יצירת עמלה מקסימלית של ני”ע של 0.2% (ובזה אני ממש לארג’). לגבי נקודה מספר 2 אני אתן לכם ספוילר: זה לא יקרה.
12. נכון לראש השנה נסחרות בבורסה מניותיהן של 452 חברות – זאת לעומת 458 חברות שהיו בשוק בסוף השנה. בעת הנוכחית יש צפי למחיקה של ארבע חברות לפחות עד סוף השנה (אפריקה, פרוטרום, קולפלנט, גבעות) כאשר בשנה הקרובה יימחקו מהשוק לפחות עוד 10-15 חברות משיקולים טכניים (למשל – חוק הריכוזיות, ארבע שנים בשימור ועוד).
13. הדבר האחרון שאני אגיד הוא שאני מקווה שהבורסה לני”ע תעודד חברות נוספות להירשם למסחר. מוטב שבעלי החברות יבינו שכדי להצליח בשוק המקומי – צריך להשאיר קצת כסף על הרצפה למשקיעים. אם המשקיעים לא מרוויחים במרבית העסקאות שיש בשוק – יש כאן בעיה קוהרנטית אשר תסגור את שוק ה-IPO לעסקאות נוספות. בעלי חברות חייבים להשאיר כסף לגופים מוסדיים. כאשר זה יקרה – זה יחזור בחזרה ביג טיים. רוצים דוגמא: אינרום – אחת העסקאות המוצלחות בשוק בשנים האחרונות והיום המניה הזאת היא חביבת המוסדיים.
14. והדבר האחרון שרציתי לאחל לכם זה שמי ייתן שהשנה הקרובה תהיה שנה של הצלחות, השקעות רווחיות, שנה של למידה, שלא ניפול למלכודות ונתעצבן. מאחל לכם שנה של צמיחה בכל הפרמטרים, שנה של בריאות ושנה של אושר – הרבה אושר.