תומר קורנפלד
חברת פלוריסטם סיפקה אתמול חדשות שליליות למשקיעים. החברה הודיעה על סיום יחסיה עם חברת יונייטד – וכך הגיע הסכם המיסחור הראשון של החברה הישראלית לסיומו. לדעתי, למרות ההודעה השלילית והצניחה במניה – להסכם המיסחור של יונייטד עם פלוריסטם אין השפעה אמיתית על החברה והביזנס.
הסכם המיסחור בין יונייטד לבין פלוריסטם נחתם באמצע 2011 – כלומר לפני ארבע שנים וחצי. פלוריסטם – אז חברה יחסית צעירה עם מספר מועט עם אינדיקציות סגרה עסקה אסטרטגית ראשונה עם יונייטד בתחום של יתר לחץ דם ריאתי. למרות ההסכם – נראה היה שיונייטד מתקדמת בקצב שלה ולא מתאמצת לקדם את הסכם המיסחור לשום מקום. מאחר ופלוריסטם מנסה לקדם אינדיקציות אחרות בקצב מואץ (קרינה, CLI) – אין באמת משקל לדעתי בתמחור של המניה לביטול הסכם המיסחור.
חברת יונייטד עסוקה בימים אלו בפרוייקט חדשני משלה – בניית ריאה מלאכותית. הסכם המיסחור עם פלוריסטם לא היה בתחום הליבה של החברה ולכן הוחלט להפסיק אותו. סביר להניח שגם הסכמים נוספים של יונייטד עם שותפות אחרות יופסקו באותו האופן. לכן – לא ניתן לראות בכך לדעתי חוסר שביעות רצון מהטכנולוגיה של החברה.
ההשוואה הנכונה ביותר יכולה להיות לחברת טבע – שלפני מספר שנים החליטה למקד את האסטרטגיה שלה. היא הפסיקה להשקיע בסטרטאפים ישראלים וחברות פיתוח (ביוליין, קיורטק, גמידה סל וכו’) והסטרטאפים הישראלים נאלצו לפנות ולאתר מקורות מימון חדשים. טבע פשוט סגרה את הברז לחברות הישראליות (וחבל) אבל האסטרטגיה בהחלט מובנת. סביר להניח שביונייטד קיבלו החלטה דומה בעניין הזה.
ובחזרה לפלוריסטם. חברת הביומד מקבלת לידיה בחזרה את האינדיקציה ותמשיך לקדם אותה לבד. לאורך השנים נהנתה פלוריסטם מהתקדמות בפיתוח מצידה של יונייטד שכללה תשלום ראשוני בסך 7 מיליון דולר. כמו כן, סביר להניח שלאורך השנים השקיעה יונייטד כסף באינדיקציה ובקליניקה – נניח 10 מיליון דולר. במלים פשוטות – למרות האכזבה מהסכם המיסחור שלא הניב דבר – פלוריסטם קיבלה כסף ליד וגם השותפה שלה הוציאה כסף עבור ההתקדמות הקלינית. זה הרבה מאוד עבור החברה.
במסגרת הדיווח סיפקה פלוריסטם אינדיקציות ראשונות לגבי הניסוי שנערך ועשוי להכיל תשעה חולים. מדובר בניסוי קליני שלב 1 שבודק בעיקר את הבטיחות של המוצר ופחות את היעילות. המטרה – לבחור את המינון האופטימלי להתקדם איתו באינדיקציה. במסגרת הניסוי ישנן שלוש קבוצות שכל אחת כוללת שלוש חולים. עד כה גויסו שישה חולים לניסוי ותוצאות השלוש החולים הראשונים במינון הנמוך פורסמו. תוצאות הניסוי הראו שיפור בפרמטרים התפעוליים.
מחלת לחץ יתר דם ריאתי מתאפיינת בירידה חדה בסיבולת למאמץ גופני ובאי ספיקת לב. שלושת החולים הראשונים קיבלו מינון של חצי מיליון תאים לכל ק”ג משקל גוף. הפרמטר כדי לבדוק את היעילות מתבצע על ידי מדידת מרחק ההליכה של מטופלים במשך שש דקות. חולה אחד הציג שיפור של 21 מטרים ואילו שני חולים אחרים הציגו בממוצע שיפור של 40 מטרים. האם זה טוב או לא? אני לא יודע. מה שבטוח הוא שהיעילות אינה נבדקת בניסוי זה אלא המינונים. השאיפה תהיה שגם החולים שקיבלו את המינון הגבוה יותר (מיליון תאים לק”ג) יפגינו שיפור משמעותי יותר – עד שבסוף התהליך ייבחר המינון להתקדם איתו הלאה.