תומר קורנפלד
משהו דפוק במדדים של הבורסה. אנחנו סוקרים אותם אחת לשבוע – אבל מבינים כי משהו פה עובד לא כמו שצריך. נכון – הבורסה רוצה לעשות רפורמה במדדים שתתבצע במהלך 2016 ועשויה לעשות סדר, אך היא כנראה כלל לא מטפלת בשורה הבעיה הטמונה במדדים. שורש הבעיה טמון בכמות השינויים שנאלצות תעודות הסל לעשות במניות הבורסה אשר יוצרות עיוותים. ישראל זה לא אמריקה, והבורסה בתל אביב זה לא מדד ה-S&P 500, ועדיין כמות השינויים המתרחשים בשוק היא עצומה:
1. עדכון מדדים חצי שנתי – אחת לחצי שנה משתנה הרכב המדדים. מניות נכנסות ויוצאות מהמדדים בהתאם לשווי השוק שלהן. שחקני שורט ולונג שביום יום אני תומך בפעילותם ומספקים נזילות לשוק פשוט מתעללים בחברות הגבוליות. הם לוחצים מניות שבתחתית מטה עוד יותר ורוכשים מניות הנמצאות בראש הרשימה. נכון – מדובר בפעולות לגיטימיות אך הם בעיקר מספקים פרנסה לעצמם – ובדרך רומסים את החברות שנסחרות כאן.
דוגמאות לכך לא חסר: קחו למשל את פלוריסטם. לא אירע דבר אשר מצדיק היחלשות של המניה בחודשים האחרונים – לא כישלון בניסוי ושום נעליים. המניה סומנה כמועמדת לעזוב את מדד ת”א 100 (לגיטימי) – אך שחקני השורט התלבשו על המניה כך שהיא אפילו לא תגיע למדד היתר 50 ותאלץ לספוג היצעים של כ-40 מיליון שקל. נחלת זרועם של שחקני השורט נמצאת בכל מקום – כנ”ל גילת, כנ”ל אפריקה. בעבר היו אלו כת”ב ואינטרנט זהב שנאלצו לחוות את נחת זרועם של השחקנים ולאחר מכן הצליחו לטפס חזרה מעלה.
2. עדכון מדדים רבעוני – פעמיים בשנה מבצעת הבורסה החזרה טכנית של משקולות של מניות לרמה של 10%. למה? כדי שחס וחלילה לא יהיה עיוות ומניות לא יקבלו משקל יתר. מדובר בעדכון שבעיקר משפיע על מניות המעו”ף ששם פריגו, טבע, פועלים ולאומי זוכות למשקל המקסימלי וצריך לבצע התאמת משקל. אם חלילה מנייה עלתה ברבעון שחלף מעל למשקלה למדד – הבורסה דואגת שתעודות הסל פשוט יזרימו היצעים כבדים למניה. לא נעים – אבל משהו פה דפוק בשיטה. בעדכון הזה יש גם פרמטר של מדרגת החזקות הציבור. מניה שבה גדלו החזקות הציבור למדרגה גבוהה יותר – תזכה לביקוש. מניה עם קיטון – תזכה להיצעים. שוב – כל ביקוש יאוזן על ידי יתר המניות ולהפך.
3. כניסת מניות חדשות – המסלול המהיר מכניס מניות למדדי הבורסה כמעט באופן אוטומטי. נכון שרוצים לעצור זאת ולייצר זיקה לישראל (מהלך מבורך שהחל כאן בהוט סטוקס) אבל בואו נסתכל על ההשלכות. מנקיינד כזאת מגיעה לישראל ונהנית מביקוש של 500 מיליון שקל? כל יתר המניות במדד ייאלצו לספוג את הסכום הזה למניות שלהם. במהלך השנה נרשמו לא מעט מניות חדשות לבורסה. בכל פעם שמניה כזאת נרשמת למדד – השחקנים מתכוננים והמניות מושפעות לתקופה של שבועיים.
4. אחד העדכונים שמעצבנים יותר מכל הוא עדכון ממ”מ. ראשי התיבות של ממ”מ הוא משקל מניות מדד והוא מספר המניות הרלוונטי מבחינת המניות למשקל במדד. אם מספר המניות בהון החברה גדל ביותר מ-10% מעל הממ”מ (או קטן) אז יש ביום חמישי עדכון הנקרא ‘עדכון ממ”מ’ שבו מבצעות תעודות הסל התאמות בהחזקה שלהן. מספר המניות גדל ב-10%? התעודה חייבת להגדיל החזקתה ב-10%. במקום חשיפה של 500 מיליון שקל – החשיפה תהפוך להיות 550 מיליון שקל. יתר המניות סופגות היצעים. דוגמאות? מפה ועד להודעה חדשה: כלכלית ירושלים, אופקו – היו כבר לפחות 4-5 עדכוני ממ”מ בשנה החולפת, אירפורט סיטי (לאחר המיזוג עם נצבא) ועוד.
נכון – קיים היגיון בכל אחד מהעדכון לעיל כך שהמדדים ישקפו טוב ביותר את מצב החברות. עם זאת, נראה שמשהו מעוות בשיטה של הבורסה שבה כל היום הסוחרים עסוקים בלהרוויח כסף על גב החברות – ואילו החברות נאלצות לשלם את המחיר. משהו דפוק בשיטה הזאת של הבורסה שחברה שעברה רבעון פושר פשוט נזרקת לקיבינימט וחברות עם רבעון חזק – פשוט מקבלות דחיפה אינסופית מהשחקנים.
עד כאן – הצגת הבעיה. הפתרון לכך הוא פשוט. הייתי רוצה שמנהלי החברות יפסיקו להתעסק במדדים, בהיקף הביקושים והיקף ההיצעים ויתעסקו בביזנס, בהרחבת הפעילות, חתימה על הסכמים. על הבורסה לייצר עדכון ממ”מ רק מעל גידול של 25% במספר המניות (ולא 10%), על הבורסה לבטל את עדכון המדדים הרבעוני של המשקולות ולבטל את הדבר הזה שנקרא ‘המסלול המהיר’. גם את עדכון הרכב המדדים שהיום מתבצע אחת לחצי שנה – צריך להפוך לעדכון שנתי. מהלכים אלו יורידו מהבורסה הרבה רעשי רקע ויתנו למשקיעים ולחברות להתמקד בביזנס ולא בתעודות הסל.