הפרויקט של רא”מ הולך ומתקרב לסגירה הפיננסית – הנה הפרטים

מזה כשנתיים בערך שאני עוקב אחרי הפרויקט המעניין אותו יוזמת רותם אנרגיה מחצבים (רא”מ). הרבה גבות עדיין מורמות סביב השותפות אשר רוצה להפיק נפט בדרום הארץ מפסולת פלסטיק ומפצלי שמן. עם זאת, בשנתיים שחלפו השותפות התקדמות בצורה משמעותית בדרך לסגירה פיננסית של הפרויקט.

הסגירה הפיננסית זאת אבן הדרך המשמעותית ביותר שבו כל הדברים יתרחשו במקביל ואז הפרויקט יצא לדרך: 1. יהיה הסכם עם גוף אשר יקים את הפרויקט 2. יועמד ההון העצמי לפרויקט 3. יהיו מממנים לפרויקט.

ההתקדמות המשמעותית ביותר בדרך לסגירה הפיננסית התרחשה לפני כשבוע-שבועיים. שותפות רא”מ עדכנה כי היא חתמה על מזכר הבנות לא מחייב עם קבלן EPC (תכנון, רכש וביצוע) בינלאומי. על פי מזכר ההבנות, הקבלן יגיש הצעה מקדמית שתכלול עלויות של הקמת הפרויקט, לוחות זמנים והתייחסות למימון הפרויקט. הדבר המעניין בכל הסיפור הוא שרא”מ רוצה לרתום את הקבלן כשותף בפרויקט. אותו קבלן יידרש להעמיד הון עצמי בעת הסגירה הפיננסית (לפחות 10% מהסכום הנדרש).

בכדי לעשות את הסיפור הזה פשוט – יש לפחות גוף אחד אשר אמור להגיש לשותפות הצעה שבה יקים את מתקן ההפקה במישור רותם, יתרום חלק מהתמורה שלו באמצעות העמדת הון עצמי מסוים ויהיה למעשה הגורם הדומיננטי בפרויקט. אותו קבלן יכין על חשבונות את התכנון הפיננסי ויגיש לשותפות הצעה סופית ומחייבת.

עוד נקודה מעניינת שכדאי לתת עליה את הדעת – מזכר ההבנות שחתמה רא”מ עם קבלן ה-EPC הוא לא הסכם בלעדי. במלים אחרות – סביר להניח שרא”מ מנהלת מגעים עם קבלן EPC נוסף אחד לפחות כך שלמעשה רא”מ יוצרת תחרות בין מספר שחקנים על הקמת הפרויקט.

כל הסיפור הזה וההתנהלות של רא”מ מעידה על כך שיש עניין רב בהשבת אנרגיה מפסולת פלסטיק באמצעות פצלי שמן ושלא מדובר בפנטזיה. עם זאת, קיימים עוד אבני דרך אליהם השותפות צריכה להגיע עד הסגירה הפיננסית.

השותף האסטרטגי – הטכנולוגיה של אנפיט האסטונית

עוד שותף אסטרטגי אשר נמצא בפרויקט היא חברת ENEFIT (אנפיט) איתו חתמה רא”מ על הסכם רישיון. אנפיט היא חברה אסטונית אשר מספקת את הציוד המרכזי למתקן ההפקה שיוקם. קבלן ה-EPC יחויב לרכוש מאנפיט את הציוד לטובת הפרויקט. הטכנולוגיה אותה תרכוש רא”מ נקראת enefit 280 שהינה טכנולוגיה מוכחת שעובדת כבר עשרות שנים ומפיקה אנרגיה מפירוליזה (פירוק של חומר אורגני על ידי חימום שלו לטמפרטורה גבוהה).

למרות שעוד חברות התעניינו בביצוע הפקה של פצלי שמן (כלי התקשורת דיווחו כי מדובר בשפיר הנדסה) – שותפות רא”מ נהנית מבלעדיות בעבודה מול אנפיט ולא תספק שירותים לאף גוף אחר בישראל. האפסייד של חברת אנפיט בעסקה הוא הזכות לקבל בנוסף למכירת הציוד גם 2.5% מכל ההכנסות שינבעו בפרויקט במידה והוא יושלם.

התסקיר הסביבתי

 

החשש המרכזי של השוק מהקמתו של הפרויקט נובעת בכל הקשור להיבטים סביבתיים. לפני מספר חודשים עדכנה רא”מ כי הוועדה המחוזית דורשת הכנת תסקיר סביבתי שיבחן את השפעת מתקן ההפקה על כל הסביבה. רוב הנוכחים בוועדה הביעו תמיכה רבה בפרויקט אותו מקדמת רא”מ ובכלל זה משרד הכלכלה, האנרגיה וראשי רשויות בדרוםאשר סברו שהפרויקט יתרום לפיתוח אזור הדרום. ההחלטה על קידום הפרויקט התקבלה ברוב של 12 חברים לעומת ארבעה מתנגדים.

הסיבות המרכזיות להתנגדות היו: 1. טענה כי כריית פצלי שמן והפקת אנרגיה מהווה מקור פליטה של מזהמים ועומדת בסתירה למדיניות של מדינת ישראל למעבר לאנרגיה מתחדשת וצמצום השימוש של נפט בתחבורה. 2. חשש נוסף שהביעה הוועדה ממיחזור פסולת הפלסטיק הוא המכליות הרבות אשר יביאו את פסולת הפלסטיק ויעמיסו על הכבישים.

למרות שדברים אלו נאמרו בוועדה, רא”מ התייחסה לנושא באופן פומבי ושללה את טענה מספר 2 והסבירה כי הפלסטיק אמור להגיע מאזור הדרום ואזור מרכז-דרום באופן שלא ייצור עומס תחבורתי. מעיון בדוחות הכספיים עולה כי משרד האנרגיה התומך בפרויקט מסביר כי אין סתירה בין הפרויקט של רא”מ לבין המדיניות האנרגטית של מדינת ישראל. בנוסף, משרד האנרגיה מאמת את טענת רא”מ כי ניתן לנצל את הפוספט שמתחת השמן שבשטח הרישיון.

בכל מקרה, ההחלטה אושרה ורא”מ יוצאת לביצוע של תסקיר סביבתי. לשם כך התקשרה בהסכם עם חברת AFRY – חברה בינלאומית ציבורית אשר עוסקת בתכנון והנדסה אשר פועלת בסקנדינביה. חברת AFRY תספק לרא”מ שירותי ייעוץ סביבתי , הערכת סיכונים ולמעשה תבחן את ניתוח ההשפעות הסביבתיות של המתקן שרא”מ מתכננת להקים. העובדה שרא”מ בחרה בגוף בינלאומי – רק מוכיח לדעתי את הרצינות של רא”מ בהקמת הפרויקט והרצון שהתסקיר הסביבתי יהיה מקצועי ואמין ועל בסיסו ניתן יהיה לקדם את הפרויקט.

אז איך אני רואה את המצב של רא”מ כיום?

 

להערכתי, ייקח קרוב לשנה כדי לבצע את התסקיר הסביבתי כאשר בינתיים רא”מ תתקדם בבחירת ה-EPC אשר יקים את הפרויקט והתנאים של ההסכם. אני חושב שאבן הדרך המשמעותית הבאה שניתן לצפות לה הוא התקשרות עם קבלן EPC נוסף או קבלת הצעה מחייבת מקבלן ה-EPC שכבר נחתם איתו מזכר הבנות.

הפרויקט של רא”מ עדיין מלווה בסיכון רב שלא יתממש. עם זאת, ככל שעובר הזמן, ככל שרא”מ מקיפה את עצמה ביותר ויותר שותפים אסטרטגיים – הפרויקט מתחיל לקרום עור וגידים ויהפוך להיות מוחשי יותר ויותר. אינני יודע מתי תתרחש הסגירה הפיננסית אבל רא”מ פועלת נכון ומקדמת היטב את הפרויקט.

בשוק ההון התאהבו בשנה החולפת בתחום האנרגיה המתחדשת. הרבה מאוד חברות מתחום האנרגיה הסולארית ואגירת האנרגיה זוכות לתמחור נדיב מצד המשקיעים. שותפות רא”מ מספקת בפועל פתרון סביבתי למדינת ישראל כך שפסולת הפלסטיק מהווה מקור מתחדש של אנרגיה.

ישנם לא מעט סיכונים בהקמת הפרויקט – סיכונים סביבתיים, סיכונים של מימון, סיכוני הקמה ועוד. בינתיים רא”מ מצליחה לקדם את הפרויקט להקמת מתקן ההפקה בצורה יפה. אני מקווה לטובת השותפות שתצלח את כל המכשולים שבדרך עד לשלב הסגירה הפיננסית. הדרך עוד ארוכה, אבל כשזה יקרה – זה לדעתי יעשה טוב גם לשותפות הנסחרת וגם למדינת ישראל.

גילוי נאות:
אין בנכתב לעיל המלצה לביצוע פעולות בני”ע.
כל הפועל על בסיס סקירה זו, לוקח על עצמו את מלוא האחריות להפסדים שעלולים להיגרם לו.
נכון למועד פרסום הכתבה, הח”מ אינו מחזיק בניירות המוזכרים בכתבה.
יובהר כי הח”מ הינו נותן שירותים של חברות ציבוריות בתחום יחסי הציבור, קשרי המשקיעים, ייעוץ להנפקות, שירותי מידע ועוד