ההשקעות הבינלאומיות של אלטשולר שחם נחשפות – הרשימה המלאה

שמנו לב שמאוד אהבתם את הכתבה הראשונה על התיק המנייתי של אלטשולר שחם. לאורך השבוע קיבלנו המון פידבקים חיוביים ולכן הסתערנו במרץ על הכתבה השנייה בסדרה. הפעם אנחנו נדבר על החלק האג”חי בתיק ההשקעות (ממשלתי + קונצרני). כמו כן, בכתבה זו נתמקד בהשקעות הסחירות שמבצעת אלטשולר שחם בחו”ל. בכתבה השלישית בסדרה שתתפרסם בעוד כשבוע אנו נתמקד בהשקעות הלא סחירות – ותאמינו לי שיש שם לא מעט הפתעות.

את סדרת הכתבות שלנו על הרכב תיק ההשקעות של הגופים המוסדיים אתר הוט סטוקס עושה בשיתוף עם סטוקר (stocker.co.il) – אחד הגופים המקצועיים בשוק אשר עוקב ומנתח את ההחזקות של הגופים המוסדיים. הם מרכזים עבורינו את הנתונים – ואילו אנחנו מבצעים את הניתוח של תיק ההשקעות.

לפני שנתחיל – נזכיר כי אנו בוחנים את התיק של אלטשולר שחם נכון לסוף שנת 2017 כיוון שאלו הנתונים האחרונים שיש בידינו כעת. למי שעקב לעומק אחרי תיק המניות – נעדכן ביחס לכתבה הראשונה כי קופות הגמל של אלטשולר שחם רכשו לפני מספר ימים חבילה של 11.8 מיליון שקל במניית נאוי במסחר השוטף. כמו שאומרים – בקטנה.

תיק האג”ח הממשלתי של אלטשולר שחם + המזומן

בסוף שנת 2017 תיק האג”ח הממשלתי של אלטשולר שחם הסתכם ב-28.9 מיליארד שקל זאת לעומת 25.8 מיליארד שקל בסוף הרבעון השלישי. העלייה בהרכב תיק האג”ח הממשלתי אינה מעניינת מאחר ובית ההשקעות גייס כסף. הרבה יותר מעניין המשקל של הרכיב הזה בתיק

בכדי לענות על זה – אנחנו נסתכל כרגע רק על קופות הגמל של החברה ששם מרוכזים 97% מההשקעות (3% מהכספים נמצאים בקרנות פנסיה). בסוף הרבעון השלישי של שנת 2017 המשקל של הרכיב הממשלתי בתיק עמד על 49.62% מהתיק. בסוף הרבעון הרביעי המשקל של האפיק הממשלתי ירד ל-48.56%.

המחשבה הראשונה שעלתה לי בראש הייתה שהכסף עבר לאפיקים מסוכנים יותר. אבל אז הסתכלתי על מרכיב המזומנים בתיק שעלה מ-6.01% בסוף הרבעון השלישי ל-9.26% ברבעון הרביעי. המשמעות הינה שבשקלול המזומן והאפיקים הממשלתיים – בוצעה הפחתה משמעותית בתיק ההשקעות בחלק הסולידי.

עוד נתון מעניין נוסף שניתן לזהות הוא שלצד הירידה בהגדלת מרכיב המזומן בתיק – בוצע שינוי משמעותי הן במח”מ של תיק האג”ח והן בתמהיל בין החלק הממשלתי לחלק השקלי. ברבעון הרביעי אלטשולר שחם האריכו את המח”מ של האפיק הממשלתי בצורה משמעותית. בחלק צמוד המדד – המח”מ הוארך מ-6.95 שנים ל-7.03 שנים (בקטנה) אבל בחלק השקלי בוצעה הארכה משמעותית של המח”מ מ-7.31 שנים ל-8.07 שנים. הארכת המח”מ שקולה להגדלת הסיכון כמובן.

לגבי התמהיל של התיק ניתן לראות כי נרשמה ברבעון הרביעי הסטה של השקעות לעבר האפיק צמוד המדד. אם ברבעון השלישי של השנה המשקל של הצמודים בתיק עמד על 19.85% הרי שברבעון הרביעי המשקל עלה ל-21.16%. מנגד, המשקל של האפיק השקלי שעמד בסוף הרבעון השלישי על 27.78% ירד ל-25.54% לאחר רבעון.

אם לסכם את כל השינויים שביצע אלטשולר שחם ברבעון הרביעי של השנה:
1. הקטנת המרכיב של משקל תיק האג”ח והסטתו למזומנים
2. הארכת המח”מ של תיק האג”ח השקלי בצורה משמעותית
3. הסטת כספים מהמרכיב השקלי למרכיב צמוד המדד

 

תיק האג”ח הקונצרני הסחיר

בדומה לנעשה בתיק המניות הממוקד של אלטשולר שחם, גם בתיק האג”ח הקונצרני יש מיקוד. אם בשוק ההון נסחרות נכון להיום 745 סדרות של אג”ח (קונצרני + ממשלתי) – בתיק הקונצרני של אלטשולר שחם ניתן למצוא 16 סדרות אג”ח סחירות בלבד בשווי של 1.2 מיליארד שקל. גם שם – לא ניתן למצוא הפתעות מיוחדות.

אלטשולר שחם כבר הוכיח בתיק המנייתי שלו כי הוא חובב של המערכת הבנקאית. לכן לא תופתעו לגלות כי בתיק האג”ח הקונצרני הסחיר שלו ישנן שלוש סדרות אג”ח של בנק הפועלים בשווי של כ-600 מיליון שקל, שתי סדרות של מזרחי טפחות בשווי 270 מיליון שקל וסדרה אחת של בנק לאומי בשווי של 195 מיליון שקל.

אני רואה את האג”חים של המערכת הבנקאית בעיקר בתור אג”ח ממשלתי פלוס. בואו נגיד את האמת, כנראה שהמערכת הבנקאית לא תקרוס, האג”חים מדורגים גבוה והסיכון באג”חים אלו הינו אפסי. למעשה, מדובר בתיבול של תיק ההשקעות והוספת מרכיב קטן של תשואה לתיק ותו לא.

 

מה כן ניתן לראות בתיק של אלטשולר שחם? ברבעון הרביעי של השנה אלטשולר שחם חיסל את הפוזיציה שלו בגזית גלוב אג”ח י”ב בשווי של 242 מיליון שקל ואת רוב ההשקעה העביר למניה של גזית גלוב כפי שראיתם בכתבה מהשבוע שעבר.

נייר מעניין נוסף אשר נמצא בתיק הוא תמר פטרוליום אג”ח א’ בהיקף של כ-100 מיליון שקל. אלטשולר שחם אינם משקיעים במניות של נפט וגז אך יש להם השקעה באג”ח של תמר פטרוליום אשר לגביו משועבד מאגר הגז תמר. לצד אלו נזכיר כי בתיק האג”ח ישנן השקעות זניחות בקבוצת אלוני חץ (אלוני ו’ ואלוני ח’) בהיקף של כ-30 מיליון שקל.

תיק האג”ח הקונצרני – רצף מוסדי

יותר ויותר אנחנו מתקרבים לדברים המעניינים באמת – אך לאלטשולר שחם יש גם השקעות אשר נסחרות ברצף מוסדי. מדובר בהשקעות אשר רחוקות מעט מהעין של הציבור אבל מעניינות לא פחות. בסוף 2017 תיק האג”ח הקונצרני אשר נסחר ברצף מוסדי הכיל החזקות בשווי של 2.2 מיליארד שקל.

 

ההחזקה המשמעותית ביותר הינה בחשמל צמוד 2022 בהיקף של 780 מיליון שקל שהם למעלה מ-20% מסדרת האג”ח. השקעה נוספת הינה במקורות אגח 8 בהיקף של 474 מיליון שקל. עוד ניתן לראות כי אלטשולר שחם מאמינים באיש העסקים שלמה אליהו אשר הנפיק אג”ח פרטי למימון השליטה בחברת הביטוח מגדל. היקף ההחזקה באג”ח הוא של כ-233 מיליון שקל שהם כ-18% מהסדרה. ניתן גם למצוא החזקות באג”ח של מת”מ (133 מיליון שקל), נתג”ז (124 מיליון שקל) ואפילו באג”ח של פתאל החזקות (103 מיליון שקל).

תיק המניות בחו”ל

אם עד כה עסקנו בישראל – כאן אנחנו רוצים לבחון מה יש לאלטשולר שחם בחלק הבינלאומי. אילו מניות הוא מחזיק? על כל הדברים האלו הגופים המוסדיים פחות אוהבים לדבר. תיקון – התקשורת אוהבת לכתוב על הדברים הבינלאומיים רק כאשר יש אקזיט ענק (מובילאיי, נוירודרם) או כישלון צורם באיזה אירוע. כעת – נבצע הסתכלות עומק על התיק המנייתי של אלטשולר שחם.

הנה סוד מספר אחד שכנראה לא קראתם עליו בשום מקום: לאלטשולר שחם ישנה החזקה מנייתית במניית סיימון פרופרטי גרופ (סימול: SPG) אשר הסתכמה בסוף שנת 2017 ל-713 מיליון שקל שהם כ-1.19% מסך הנכסים של אלטשולר שחם. מדובר בחברה שנסחרת לפי שווי של 57 מיליארד דולר ועוסקת בתחום הקמעונאות.

בניגוד לאג”חים ששם אלטשולר שחם מפרטים מתי רכשו את הפוזיציה לראשונה – קשה לדעת מתי הפוזיציה הזאת נבנתה. עם זאת, מאז השיא שרשמה המניה ביולי 2016 במחיר של 227 דולר למניה – איבדה המניה כ-30% מערכה. מדובר בחברה שנמצאת בתחום הריטייל עם מרכזים מסחריים בארה”ב, אירופה ואסיה. אני לא מכיר את החברה לעומק – אבל אני בטוח שבאלטשולר שחם מכירים את המניה טוב ועוקבים אחרי ביצועיה הכספיים (החברה העלתה לאחרונה את התחזיות שלה לשנת 2018). זאת אחרי הכל – הנייר המנייתי הגדול ביותר בתיק של אלטשולר שחם.

מניות נוספות אשר נמצאות בתיק של אלטשולר שחם בסוף שנת 2017 – סמסונג (311 מיליון שקל), בואינג – BA (295 מיליון שקל) וגלובל וורת’ ריל אסטייט – GWI בהיקף של 211 מיליון שקל. עוד ניירות שנמצאים בתיק: Centene Corp בהיקף של 173 מיליון שקל, אראונדטאון אס.איי (ALCRE.PA) בהיקף של 170 מיליון שקל, טנסנט הולדינגס (141 מיליון שקל), באידו.קום (137 מיליון שקל), עליבאבא (136 מיליון שקל) ועוד מספר מניות קטנות יותר.

לצד תיק המניות בחו”ל, לאלטשולר שחם יש גם תיק אג”ח קונצרני בחו”ל בהיקף של 2.7 מיליארד שקל. הנייר הגדול ביותר בתיק הוא אג”ח של טבע לפידיון בשנת 2046 בשווי של 253 מיליון שקל. ייתכן שמדובר בפוזיציה לגידור מול השורט של 1.7 מיליון מניות שפתח אלטשולר שחם ברבעון הרביעי.

תיק אג”ח קונצרני בחו”ל

לאלטשולר שחם יש גם אג”חים של ג’יי פי מורגן (כ-260 מיליון שקל) לפידיון בשנת 2025, אג”חים של סיטיגרופ לפידיון בשנת 2026 בהיקף של 260 מיליון שקל, אג”חים של וולס פארגו לפידיון בשנת 2025 בהיקף של כ-270 מיליון שקל, אג”חים של בנק אוף אמריקה לפידיון בשנת 2028 בהיקף של 186 מיליון שקל ואג”חים של בנק אוף אמריקה לפידיון בשנת 2024 בהיקף של כ-98 מיליון שקל. הבנתם את הנקודה – אלטשולר שחם אוהב את האג”חים של המערכת הבנקאית בארה”ב שהם כנראה הרבה יותר אטרקטיביים מאשר מה שמציעים האג”חים של המערכת הבנקאית בישראל.

לצד אלו, יש לאלטשולר שחם החזקות באג”חים שאינם מהמערכת הבנקאית כגון אג”ח של באייר (165 מיליון שקל), אג”חים של חברת פמקס בהיקף של 211 מיליון שקל, אג”חים של ברזיל פודס (159 מיליון שקל), חברת סיאלו (169 מיליון שקל), טלפוניקה (112 מיליון שקל) ושל פולקסווגן (112 מיליון שקל).

סיכום

בכתבה הזאת הצצנו למספר נקודות נוספות בתיק של אלטשולר שחם. ראינו כיצד אלטשולר שחם מנהל את תיק האג”ח שלו ומהם השינויים שבוצעו ברבעון הרביעי. לצד אלו – הכרנו מספר מניות מעניינות שבהן מושקע אלטשולר שחם בחו”ל ובראשן סיימון פרופרטי גרופ. כמו כן, ראינו את הרכב תיק האג”ח הקונצרני של אלטשולר שחם בחו”ל – שכנראה אמור להניב תשואה עודפת על פני רוב האג”חים אשר נסחרים כאן בבורסה ובמרווחים אפסיים מאשר האג”ח הממשלתי.

יכולנו להרחיב יותר על תיק האג”ח הבינלאומי למשל (התשואות לפידיון שבהן נסחרות איגרות החוב), או לנסות ולראות מתי נרכשה כל מניה בתיק המניות בחו”ל, אך אנחנו לא מעוניינים לכתוב ספר על תיק ההשקעות של אלטשולר שחם אלא לתת לכם טעימה כדי להבין. מי שרוצה – כמובן שיכול לבדוק את המניות לעומק בעצמו ולהשקיע בהן ישירות בעצמו.

 

בכתבה השלישית והאחרונה נגיע לחלק המרתק באמת – ההשקעות הלא סחירות בתיק של אלטשולר שחם, ההשקעה בקרנות הגידור, בנדל”ן ועוד מספר דברים מרתקים שכנראה לא שמעתם בשוק מקום בתקשורת. שווה להמתין. 🙂