
בעוד מספר ימים תסתיים לה השנה העברית. כפי שותיקי הקוראים של הוט סטוקס שמים לב, אני כמעט ואינו נוטה לכתוב על חברות חדשות. הסיבה לכך היא שבאופן אישי אני חושב שאין לי יתרון גדול בהשקעה בחברות תעשיה. ביצועי המניה תלויים בעיקר בשלושה גורמים: 1. התוצאות הכספיות של החברה המתפרסמות אחת לרבעון 2. החלטה של גוף מוסדי אם לקנות או למכור פוזיציה בשוק לא נזיל 3. יציאת כספים מתוך תעודות סל על מדדי הבורסה שמובילים לחולשה במניה.
מאחר ואין לי מושג מתי גוף מוסדי יחליט להיכנס למניה (וידחוף אותה מעלה) אז ההחלטה אם להשקיע בחברה עשויה להתבצע סמוך לדוחות הכספיים שבה ניתן לנצל יתרון שיש לי על השוק. בכל שאר הזמן – אני עלול למצוא את עצמי תקוע במניה לא סחירה, עם נזילות חלשה וללא כל אופציית מילוט נורמלית.
בכתבה הקרובה אני בכל זאת אגע במניה הנמצאת אצלי על הרדאר חרף גורמים 1,2 ו-3 לעיל – מניית אוריין העוסקת בשילוב בינלאומי. החברה נמצאת בשליטתו של איש העסקים חן למדן המחזיק ב-65% מהמניות של החברה. מה שמעניין בחברה לדעתי הוא שבעל השליטה רוכש בשנה האחרונה מניות של החברה. כל הזמן. לא עשרות אלפי שקלים אלא במיליוני שקלים.
והנה שתי הרכישות האחרונות שבוצעו לאחרונה:
ב-5 בספטמבר רכש 50,000 מניות בשווי של 1.3 מיליון שקל
ב-30 באוגוסט רכש 436,000 מניות בשווי של 12 מיליון שקל
כאשר בעל שליטה רוכש מניות – אני חושב שנכון ללכת איתו. עוד מבלי לבחון את החברה – ברור לכולם שהחלום הרטוב הוא שתגיע הצעת רכש מלאה מצד בעל השליטה. שומרי הסף של הציבור הם ילין לפידות (6%), מגדל (7%) וכלל ביטוח (7%). הציבור שאינו בעל עניין מחזיק ב-11% בלבד מן המניות. גם מניות אלו מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים – דבר אשר הופך את המניה לנייר עם סחירות מינימלית.
שווי החברה נכון להיום הוא 334 מיליון שקל. מעניין לבחון מה רואה בעל השליטה בחברה במסגרת הרכישות האחרונות שביצע. נהוג לחשוב שבעלי השליטה יודעים טוב יותר מה יש בחברה שהם שולטים בה. אינני מכיר את חן למדן אך אני נוטה להאמין כי התנהלותו אינה שונה מאשר בעלי שליטה אחרים.
במחצית הראשונה של השנה רשמה אוריין הכנסות של 79 מיליון דולר, זאת לעומת 71 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. העלייה בהכנסות לא חלחלה מטה והרווח התפעולי של החברה נשחק במחצית הראשונה של השנה מ-3.9 מיליון דולר ב-2016 ל-3.4 מיליון דולר.
החברה פועלת בשני מגזרי פעילות – מגזר של ייצוא, מגזר של ייבוא ומגזר של הפצה והובלה. דווקא פעילות ההפצה והובלה היא זו שמקרטעת ותרמה הפסד גולמי של מיליון דולר במחצית הראשונה של השנה. מגזר נוסף שדווקא מתחיל לתת את אותותיו הוא מגזר האחסנה שעבר להציג רווח גולמי חיובי השנה.
בשקלול כל המספרים – ומבלי להכיר לעומק את החברה, ניתן לראות שאוריין היא חברה רווחית, אך מעט משעממת. גם אם ניקח רווח מייצג של 6-7 מיליון דולר בשנה – זה גוזר רווח שנתי של 22 מיליון שקל. מכפיל הרווח של החברה עומד על 15 פלוס מינוס. לא מדובר במכפיל זול מצד אחד. עם זאת, מצד שני בעל השליטה רוכש מניות ובהיקף משמעותי.
בראייה קדימה – כנראה שהרווח המייצג של החברה צריך להיות גבוה יותר. במרץ האחרון רכשה החברה שטח של 29.5 דונם במודיעין תמורת כ-27 מיליון שקל מחברת מגה אור הציבורית. בשטח זה מתוכנן לקום מרכז ניהול של החברה בשטח של 24,000 מ”ר וגם המטה של אוריין יעבור לשם. עלות ההקמה של המבנה מסתכמת בכ-70 מיליון שקל, ואילו אוריין תעבור לשם ותשלם למגה אור דמי שכירות בהתאם למנגנון שנקבע. אוריין לא משתפת יותר מדי מידע כיצד הרווחיות שלה תושפע מהקמת המרכז – אך סביר שאילו אוריין לא הייתה צופה שיפור משמעותי ברווחיות – הפרויקט לא היה יוצא אל הפועל.
אין ספק – כדי להבין לעומק את החברה נדרש להיפגש איתה, להבין לא רק מהן התוצאות ההיסטוריות, אלא לאן החברה הולכת מכאן. אין הרבה בעלי שליטה כיום אשר רוכשים מניות בשוק בהיקף מהותי. חן למדן הוא אחד כזה. אני אעדיף להיות בחברה שבה בעל השליטה מביע אמון בחברה כל הזמן.
גילוי נאות
אין בנכתב לעיל המלצה לביצוע פעולות בניירות ערך
הכותב אינו מחזיק במניות החברה ואינו מתכוון לפעול בנייר בשלושת ימי המסחר הקרובים