מסמנים את המניות החמות ל-2016: מדוע נטו אחזקות תכה את השוק?

השווקים בעולם נראים זוועה, אך אנו ממשיכים בפרוייקט המניות המומלצות שלנו לשנת 2015. אנו לא יודעים היכן יהיו השווקים בסוף 2016 – אך מסמנים את המניות שלדעתנו עשויות להכות את השוק ולהניב תשואת יתר. אחרי שתי הסקירות הראשונות שלנו על רבל ועל אייאיאס – אנו מתקדמים לחברה השלישית שלדעתנו תהיה המניה הלוהטת בשנת 2016. מדובר ביצרנית המזון נטו. בשנה החולפת המניה של נטו זינקה ב-50% ושווי השוק שלה מסתכם במיליארד שקל.

נטו העוסקת בתחום המזון היא יצרנית מזון בינונית שמצליחה לצמוח בקצב מהיר מהשוק, רווחיה צומחים, היא מחלקת דיבידנדים ויש בה את כל המרכיבים שאנחנו אוהבים בבחירת מניה. נטו הייתה אחת המועמדות הבולטות שלנו להשתדרג למדד ת”א 100 אך זה לא קרה בסוף. היום – כאשר המשקיעים בבורסה נערכים לרפורמה במדדים: מדד ת”א 35 (במקום מדד ת”א 25) ומדד ת”א 125 (במקום מדד ת”א 100) – נטו נמצאת בעמדת קפיצה מצוינת לשדרוג (אחרי העדכון – נטו היא המניה הגדולה במדד היתר 50 ובמקום ה-85 במונחי שווי שוק).

בבעלותה של נטו נמצאים מספר מותגי מזון מוכרים וידועים: דלידג, שלושת האופים ומוצרי בצק שונים. כמו כן, דרך חברת הבת נטו מלינדה הנסחרת בבורסה מחזיקה נטו במותגים נוספים כגון טיבון ויל (בשר) וויליגר (שימורים). בשנת 2015 ביצעה נטו עסקה לתחום אותו היא מכנה “Near Food” דרך רכישת פעילות של פאלאס שכוללת מגבונים, נרות, מוצרי אלומיניום ועוד. בחודש אפריל נכנסה נטו לתחום הכלים החד פעמיים דרך רכישה של פעילות הנקראת ‘לפיד’ – אשר מאוחדת בדוחות נטו החל מחודש יולי.

שוק המזון הוא שוק תחרותי שבו עד שמגיע מוצר ללקוח הסופי הוא עובר מהיצרן (נטו, שופרסל, אסם) אל הרשתות הקמעונאיות (שופרסל, רמי לוי וכו’). היחסים בין היצרנים לרשתות הקמעונאות עד כה היו לטובת רשתות המזון אשר גוזרון קופון שמן על הלקוח הסופי. הממשלה רוצה לאזן את יחסי הכוחות האלו ולפגוע ביצרניות המזון כשאחת הרפורמות נקראת ‘רפורמת הקורנפלקס’ שתפתח את המשק לייבוא של מזון יבש דוגמת קורנפלקס. הרפורמה עשויה לנגוס בצורה מסוימת מהרווחיות של נטו – אך אני לא חושב שמדובר יהיה במכה כואבת מדי לחברה.

בכדי לבחון את התמחור של נטו – נלך אל הדוחות הכספיים וננסה לגזור משם את הנתונים. ברבעון השלישי של השנה הכולל את הפעילויות שנרכשו רשמה נטו מכירות של 678 מיליון שקל. הרווח הנקי הסתכם ב-30.7 מיליון שקל. מתחילת השנה רשמה החברה רווח נקי של 72.4 מיליון שקל. לשם השוואה בשנת 2014 כולה רשמה נטו רווח נקי של כ-61.8 מיליון שקל. מאחר ונטו היא חברה עונתית אך מכיוון שבכל זאת מדובר בחברה שצומחת באמצעות רכישות נניח כי הרווח המייצג של החברה הוא סביב 28 מיליון שקל ברבעון בהנחת היעדר צמיחה. נתון זה גוזר כי הרווח השנתי של נטו הוא 112 מיליון שקל, ומכפיל הרווח שבו נסחרת החברה הוא 9. עבור חברה כמו נטו שנמצאת בשוק יציב מדובר בתמחור הוגן שאינו יקר. לכל זה נזכור כי נטו יודעת לצמוח בזכות רכישות אשר תורמות באופן מיידי להגדלת הרווח דרך סינרגיות והתייעלות.

 

אחד מהמהלכים אותם אנו צופים בשנת 2016 הוא מיזוג בין נטו לבין נטו מלינדה. נטו מחזיקה ב-79.5% ממניות חברת הבת אותה היא מכירה היטב, מנהלת ולוקחת ממנה דיבידנדים. נטו יכולה לפעול לשיפור מיידי ברווח הנקי שלה דרך הצעת רכש לבעלי המניות של נטו מלינדה. שווי אחזקות הציבור בנטו מלינדה הוא כ-136 מיליון שקל, כך שאם תינתן הפרמיה הנכונה (נניח 160 מיליון שקל) נטו תחזיק במלוא הפעילות בחברת הבת ותנצל סינרגיות נוספות. נטו מלינדה הרוויחה 80 מיליון שקל בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה. חברת האם איחדה לתוכה 80% מהרווח (64 מיליון שקל). כלומר כלומר נטו יכולה להגדיל את הרווח השנתי שלה גדול ברווח הנקי בכ-20 מיליון שקל בשנה בהשקעה של 160 מיליון שקל (מכפיל 8) וזה עוד לא כולל את ניצול הסינרגיות בין החברות.

שוק המזון הוא שוק הנמצא תחת פיקוח, יצרניות המזון עומדות במרכז הבמה בדומה לחברות הסלולר בשנת 2011 – גם הן עלולות לעמוד תחת רגולציה שהמטרה היא הפחתת המחירים בענף. אילו יצרניות המזון יורידו מחירים – הן יהיו מחויבות להתייעל. מניות אסם ושטראוס אינן בשיאן אך הן כמו פיל בחנות חרסינה שאין להן לאן לצמוח בתוך ישראל. נטו עוד יכולה לצמוח דרך רכישות קטנות ובינוניות וכך גם צפוי שתעשה. היא יכולה להיכנס לתחומים נוספים – אך הממונה על ההגבלים העסקיים עלול להתערב. בינתיים – בעלי המניות נהנים ועשויים ליהנות מהרווחים ומהדיבידנדים שמחלקת החברה, שלדעתנו נסחרת במחיר נוח להשקעה.

גילוי נאות: אין בנכתב לעיל המלצה לפעולות בניירות ערך. הכותב אינו מחזיק במניות החברה ואינו מתכנן לפעול בנייר בימים הקרובים.