אין זה נבון לדבר אחרי יומיים קשים על מניות מומלצות להשקעה. הרבה מאוד מניות התרסקו הרבה מתחת לשווי הכלכלי שלהן – אבל בשוק שכזה הניתוח הפונדמנטלי פשוט לא עובד. זה לא משנה שחברה סגרה עסקה יפה כאשר הציבור מחליט לפדות מיליארדי שקלים מקרנות הנאמנות שפשוט מוכרות מניות מכל הבא ליד. גם הניתוח הטכני לא עובד. אין דבר כזה – תמיכות והתנגדויות. כל התמיכות נשברו בגלל מה שקורה בסין ובעולם – וניסיונות של סוחרים להרוויח כסף לא עולים יפה.
בשוק עולה – סוחר ממוצע מנסה לחפש את המניות החמות, מגיב לדיווחי החברות – קונה מניה בעלייה של 3% ומוכר אותה עד סוף היום בעלייה של 7%. זה עובד ביום רגיל. אבל כאשר השוק משתנה – החשיבה צריכה להשתנות גם כן. ניסיונות להרוויח כסף ממסחר יומי – זה כמעט משימה בלתי אפשרית. לתפוס סכין נופלת זה אומנות – אם סוחר קונה מנייה בנפילה של 8% (והיו כאלו לא מעט) הוא עושה את זה בניסיון למכור אותה בהמשך היום בירידה של 5%. אולם, בשוק כזה, מניות יודעות לרדת גם 10% ויותר ואז אותו הסוחר מוכר את המניה בהפסד (מפעיל סטופ) וכך יוצר כדור שלג שמזין את עצמו בכל הנפילות.
מי שמחפש תשובות לשאלות עד מתי יימשך הלחץ בשוק – אני לא אהיה זה שאתן את התשובות. סוחר חייב לשנות את דפוס החשיבה שלו. פעילות בשוק עולה שונה לחלוטין מפעילות מסחר בשוק יורד. הבדיחה מספרת מה ההבדל בין סוחר לטווח קצר לסוחר לטווח ארוך והתשובה היא שסוחר לטווח ארוך הוא סוחר לטווח קצר שהפסיד.
ביומיים האחרונים ראינו לא מעט ‘בועות’ שמתפוצצות. המניות שהיו החביבות ביותר על הסוחרים חטפו הרבה יותר מהאחרות. מדוע? כאשר מניה משלימה זינוק של 200% בתוך פחות משנה – סביר להניח שחלק מה-200% האלו מגלמים בתוכם קצת אוויר חם – ואוויר כידוע נוטה להיעלם. זאת הסיבה מדוע אותן מניות חטפו. יש מניות שכבד ירדו בכ-50% מהשיא ולא בטוח בכלל שהן ראו את התחתית האחרונה.
בזמן משבר – חשוב לנסות כמה שיותר להיצמד לחוקי הכלכלה – הנתונים הפונדומנטליים. להתרחק מזרקור הסוחרים ולהתמקד בחברות יציבות, רווחיות שמחלקות דיבידנדים. חברות שעדיפות עליי תמיד הן חברות עם מינוף לא גבוה ויכולת טובה לשרת את החוב. ניירות בסיכון של חוב ויכולת לשרת את החוב לא חסר. כל אג”ח עם תשואה של יותר מ-10% (ויש כאלו לא מעט) הופך את החברה למסוכנת יותר ושברירית יותר. מאמינים בעסק של החברה? לכו קנו את האג”ח שלה – ותתרחקו מהמניות. תשואה של 10% בשנה היא להיט – בייחוד אם אתם חושבים שהחברה יודעת לשרת את החוב.
אחת מהרעות החולות שסוחר ממוצע מתקשה לעמוד בה היא התנודתיות. היא גבוהה מאוד. מי שמתעסק במסחר בקצבים מהירים יכול להרוויח הרבה מאוד כסף, אך גם להפסיד לא מעט. תנודתיות היא הלחם והחמאה שלו. אני לא אוהב את התנודתיות. מעדיף יציבות בשוק -שיהיה משעמם. בדומה למשברים שידעו השווקים בעבר (ואת חלקם סיקרתי כעיתונאי) – גם המשבר הזה יעבור, התנודתיות תרד – והשווקים יתאוששו. מתי זה יקרה? לי אין את הפתרונות.