תחום תאי הגזע בעולם ידע בשנים האחרונות הרבה מאוד עליות אך לא מעט אכזבות. חדשות חיוביות הגיעו בימים האחרונים מכיוונה של החברה הבלגית TiGenix שהצליחה למצוא מענה לבעיה עבור חולים במחלת הקרוהן – טיפול בפיסטולות הנגרמות לחולים בפי הטבעת – תופעת לוואי שאין לה היום מענה תרופתי. הערכות הן כי התרופה פונה לשוק מוערך של שני מיליארד דולר.
המוצר של החברה שזוכה לכינוי Cx601 מבוסס על תאי גזע מן השומן. הניסוי כלל 289 חולים ב-50 מרכזים רפואיים – אחד מתוכם בישראל. תוצאות הניסוי שלב 3 הראו מובהקות סטטיסטית משמעותית ביכולת הטיפול בחולים באמצעות המוצר. כ-50% מהחולים החלימו לחלוטין לאחר השבוע ה-24, זאת לעומת 34% בלבד מהחולים שקיבלו את תרופת הפלסבו.
לא מעט חברות ישראליות פועלות בתחום תאי הגזע – המובילות שבהן הן פלוריסטם, בריינסטורם וגמידה סל. פלוריסטם אף עושה שימוש בתאי גזע אלוגנאים כמו TiGenix , רק ממקור שונה. אותן חברות אמנם לא יראו כסף במידה והתרופה שמפתחת TiGenix תהיה בשוק. עם זאת, מדובר בהכרה חשובה בטכנולוגיה המבוססת על תאי גזע – ובסופו של דבר הדבר מגביר, גם אם באופן תיאורטי את סיכויי ההצלחה של חברות אלו.
בעקבות ההצלחה בניסוי שערכה TiGenix – בכוונתה להגיש את המוצר לשיווק באירופה בתחילת 2016. בהמשך, מתכוונת החברה לנצל את התוצאות החיוביות בניסוי כדי לדון מול ה-FDA בדרכים לשיווק התרופה בארה”ב ששם ישנם יותר מ-100,000 מטופלים פוטנציאליים מדי שנה.
דרך דומה מתכננות גם החברות הישראליות. פלוריסטם למשל מנצלת את ההליכים המהירים באירופה וביפן כדי להתחיל בניסוי קליני באינדיקציה הנקראת CLI (טרשת עורקים חמורה בגפיים התחתונות). בהמשך, מתכננת החברה להתבסס על תוצאות הניסוי ולהוסיף אינדיקציות נוספות כגון שבץ מוחי איסכמי, הידלדלות שרירים, שברים בעצם הירך, ותת קטגוריות נוספות הקשורות ב-CLI. גם פלוריסטם מתכננת לנצל את התוצאות של הניסוי הקליני – בכדי לדון בדרכים לשיווק המוצר בארה”ב בעתיד.