זרקור על פנאקסיה: כיצד ההודעה הדרמטית תומכת בסקטור הקנאביס?

שנת 2020 מסתמנת עד כה כשנת ההתאוששות של סקטור הקנאביס. אחרי ההייפ הגדול של שנת 2018 והתפוצצות הבועה בשנת 2019 נראה שהמניות חזרו לתמחור שפוי שבו משקיעים מוסדיים מתחילים לגלות עניין רב בענף – זאת חרף משבר הקורונה. הקמת הממשלה החדשה והרוח הגבית מהצד של ייצוא הקנאביס הופכים את סקטור הקנאביס למעניין.

בחודשים הקרובים אנחנו נסקור מניות מעניינות מתעשיית הקנאביס. ננסה להסביר את הייחודיות של כל חברה וחברה, במה היא מתעסקת ומהו החלום הרטוב שהיא מציעה למשקיעים. הכתבה הראשונה תתמקד בחברת פנאקסיה ישראל – שהיא החברה השנייה בגודלה בבורסה בסקטור הקנאביס במונחי שווי שוק – עם שווי של כ-320 מיליון שקל.

לפני כשבועיים דיווחה פנאקסיה כנראה על האירוע הדרמטי ביותר והחשוב ביותר בשנה החולפת – קבלת תקן ייצור אירופאי EU-GMP. האישור הזה הוא כנראה האירוע המשמעותי ביותר הפותח את שערי המפעל של פנאקסיה אשר מייצרים היום מוצרים עבור השוק המקומי אל מעבר לים. חברה אשר רוצה למכור היום את התוצרת שלה בחו”ל – תהיה חייבת לעבור במפעל של פנאקסיה.

עוד נסביר את הדיווח הזה בהמשך אך חשוב להבין שפנאקסיה שונה מרוב חברות הקנאביס הקיימות בשוק. לפאנקסיה אין חוות גידול לקנאביס הנכסים המרכזיים שמייחדים את החברה מלבד המפעל שלה אשר נמצא בעיר לוד, הינם דאטה רב ערך שנצבר במשך עשור מעשרות אלפי חולים אשר מאפשר פיתוח מוצרים מתקדמים המתאימים למחלות ספציפיות וכן היותו המפעל היחיד בישראל שקיבל אישור  EU-GMPמרשות אירופאית

פנאקסיה היא היצרנית הגדולה בישראל של מוצרי קנאביס רפואי. היא מייצרת את מוצרי הקנאביס של בטר, שיח, קנדוק, טוגדר, קנביט ו-IMC. על פי הערכות, פנאקסיה חולשת למעשה על יותר מחצי משוק הקנאביס הרפואי בישראל כאשר החברה מייצרת כ-100,000 מוצרי קנאביס בחודש ומובילה את תעשיית הקנאביס בישראל. פנאקסיה לא מסתפקת רק בזה.

 

היא מספקת שירות לחולים במוקד טלפוני, היא מפיצה את המוצרים הסופיים עד לבית הלקוח ובזמן הקורונה זה היה קריטי ביותר כאשר אנשים לא הורשו לצאת מהבית. למעשה, כבר היום המוצרים הסופיים אשר יוצרו במפעל של החברה נמצאים בכל בתי המרקחת המורשים בארץ.

עודף של תפרחות קנאביס בשוק המקומי פותחות את הדלת לייצוא

נכון להיום, התחרות אינה גבוהה. פרט לפנאקסיה יש ארבעה מפעלים פעילים בלבד אשר קיבלו אישור לעבוד תחת האסדרה החדשה – יש את המפעל של BOL שמייצר מוצרי קנאביס עבור BOL, יש את המפעל של בזלת שמייצר מוצרי קנאביס עבור בזלת ופארמוקן. כמו כן, ישנם שני מפעלי קנאביס נוספים אשר החלו לעבוד – אחד של חברת יוניבו ואחד של חברת קנאשור.

סביר להניח כי בשנים הקרובות מספר המפעלים לייצור מוצרי קנאביס בישראל יעלה. כך למשל, ניתן לצפות שגם טוגדר תקים מפעל ייצור בסמוך לחוות הגידול שלה, חברת קאנומד נמצאת בתהליך תכנון להקמת מפעל ייצור וכנראה שיהיו עוד. התחרות אשר היום מתמקדת על השוק המקומי הקטן שבו יש כ-60,000 חולים בסה”כ תשתנה בשנה הקרובה והמפעלים יעברו להתחרות בשוק הגלובלי בדגש על אירופה.

כדי שמפעל יוכל לייצא לאירופה הוא חייב לעמוד בתקן האירופי. הדיווח על קבלת התקן מאפשר למגדלים אשר עובדים היום עם פנאקסיה, והוסמכו על ידה, להגיע לאירופה עם מוצרים סופיים. מדובר על החברות שציינתי קודם – שיח, בטר, טוגדר, קנדוק (אינטרקיור) ו-IMC.

בשנה האחרונה – תעשיית הקנאביס עוברת משלב של מחסור חמור בתפרחות קנאביס לעודף משמעותי של תפרחות. יכולת הייצור של חברות הקנאביס המקומיות עומדת על כ-100-150 טונות בשנה כאשר השוק המקומי צורך 22 טונות בלבד. גם אם מספר המטופלים יכפיל את עצמו הרי שבשוק המקומי יהיה בשנה הקרובה היצע משמעותי. התוצאה תהיה שמשרד הבריאות יתחיל לאפשר לחברות הקנאביס לייצא את התוצרת שלהן לחו”ל בדגש על אירופה.

שוק המפתח אליו לוטשות עיניים החברות הישראליות הן השוק הגרמני הגדול. גרמניה מתירה ייבוא של מוצרי קנאביס רפואי לשטחה והמחיר לצרכן של מוצרי הקנאביס הוא גבוה פי כמה מאשר בישראל. המפעל של פנאקסיה שעובד היום בתפוקה של 20%-25% יוכל לתת מענה משמעותי לחברות ולייצר עבורן מוצרי קנאביס שיגיעו לחו”ל.

ומה יקרה אם הייצוא מישראל יתעכב? בפנאקסיה נערכו מבעוד מועד לתרחיש שכזה. החברה קיבלה לפני מספר חודשים מחברת האם זכות שימוש במתקן מו”פ של החברה אשר נמצא במלטה שממנו היא תוכל להגיע לשוק האירופאי. מדובר במתקן בשטח של 450 מ”ר אשר מסוגל לייצר מאות אלפי יחידות של מוצרי קנאביס בשנה. המפעל ערוך למצות את תפרחות הקנאביס ולהוסיף את החומרים הפעילים לבסיס המוצרים אשר מיוצר בישראל.

החלום הרטוב של פנאקסיה – להיות חברת פארמה גלובלית

 

קבלת התקן האירופאי פותחת עבור פנאקסיה דלת נוספת באירופה עבור מוצרי הפרימיום של החברה. מדובר במוצרים מבוססי קנאביס, באיכות גבוהה במיוחד, בעלי שיעור רווחיות גבוה יותר ממוצרים אחרים. למעשה, מדובר במוצר קנאביס אשר עובר תהליך ייצור נאות ומבוסס מחקר קליני, בדומה לתרופה, מה שמבטיח שהמוצר הינו איכותי ובמינון קבוע בכל מנה שנלקחת.

אם לפשט את הדברים ולשים את החלום הרטוב על השולחן – פנאקסיה רוצה להיות בעוד כמה שנים חברת פארמה מבוססת קנאביס כמו למשל חברת GW. הדרך לשם עוד ארוכה אך פנאקסיה צועדת לשם בביטחה.

כבר היום מייצרת פנאקסיה בישראל מוצר רפואי מבוסס קנאביס אשר נקרא “אקסיבן”. המוצר מאושר על ידי משרד הבריאות לטיפול במגוון רחב של אינדיקציות רפואיות. המוצר קיים בשבעה מינונים שונים בהתאם לאינדיקציה הרלוונטית שההבדל בין כל אחד מן המינונים הוא בריכוז ה-THC וריכוז ה-CBD שבתוך המוצר. ישנם מינונים עתירי THC, ישנם מינונים מאוזנים וישנם מינונים עתירי CBD.

את המוצר משווקת פנאקסיה בשיתוף עם חברת התרופות המקומית רפא כאשר חומר הגלם מיוצר על ידי חברת שיח. על פי ההסכם, שיח מייצרת את התפרחות של החומר, פנאקסיה מייצרת את התרופה במפעל שלה ומספקת לרפא את המוצרים הסופיים כאשר רפא אחראית למיתוג, לשיווק, למכירות ולהפצה של המוצרים בישראל. המוצר נמכר לצרכן הסופי בכ-220-280 שקלים. בין רפא לבין פנאקסיה יש הסכם חלוקת רווחים אשר פרטיו לא פורסמו. עוד נציין כי פנאקסיה ורפא גם הגישו בקשה להכללת האקסיבן בסל התרופות לשנת 2020.

 

עם המוצרים האלו פנאקסיה רוצה להגיע לאירופה. לפנאקסיה ישנם שני שיתופי פעולה משמעותיים. ההסכם החשוב והגדול מבין השניים הינו שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת התרופות הגרמנית Neuraxpharm אשר תהיה אחראית להפצת מוצרים מתקדמים תחת מיתוג דואלי של שתי החברות. בפנאקסיה מעריכים שמכירות ראשונות בגרמניה יתרחשו במהלך שנת 2020. עבור פנאקסיה מדובר במנוע צמיחה משמעותי של מוצר פרימיום, שכפי שציינתי יימכר עם רווחיות גבוהה. שיתוף הפעולה השני הינו עם חברת סטנוקר הדנית אשר תמכור את מוצריה של פנאקסיה בבתי מרקחת בדנמרק. מכירות ראשונות צפויות להתחיל בשנת 2020.

בדומה לפיתוח תרופה אשר דורשת שלושה שלבים (פאזה 1, פאזה 2 ופאזה 3) – כדי להגיע לאירופה פנאקסיה צריכה לצלוח את שלב הקליניקה. בדצמבר האחרון השלימה החברה ניסוי קליני פאזה 1 בבית חולים וולפסון ב-12 מטופלים. עם זאת, בניגוד לתהליך המקובל בארה”ב, באירופה ניתן להגיש בקשה לרישום תרופה עם התוויה מלאה גם בהתבסס על שימוש במוצר במשך מספר שנים ביבשת אירופה.

פנאקסיה לא מספקת יותר מדי מידע על צנרת המו”פ שלה ועם איזה מוצרים נוספים היא מעוניינת להגיע לשוק. ובכל זאת, לפנאקסיה נהנית מקניין רוחני הכולל שבעה פטנטים אשר נמצאים בבעלות בעלת השליטה.

הנתונים הכספיים

נתחיל מהסוף – מי שמצפה שחברה תהיה רווחית מהיום הראשון כנראה שטועה. כאשר מפעל עובד בתפוקה של 20-25% הוא לא רווחי ולא יכול להיות רווחי. מצד שני, ניתן לראות כיצד פנאקסיה מגדילה בעקביות את ההכנסות שלה מרבעון לרבעון כאשר ברבעון הראשון של 2020 נרשמו הכנסות של 12.2 מיליון שקל. לשם השוואה – רק לפני שנה ההכנסות ברבעון הראשון של שנת 2019 עמדו על 2.6 מיליון שקל בלבד. מגמת העלייה בהכנסות צפויה להמשיך לדעתי גם ברבעונים הקרובים ככל שהייצוא המיוחל יתחיל להניב פירות והמפעל של החברה יעלה הילוך בתפוקה שלו.

 

ההפסד שרשמה החברה ברבעון הראשון הסתכם ב-9.4 מיליון שקל. בפועל, ההפסד כולל בתוכו הוצאות לא תזרימיות בהיקף של 3.5 מיליון שקל ובנטרולן ההפסד עמד על כ-6 מיליון שקל בסה”כ. נכון לסוף הרבעון הראשון – לחברה היו כ-17.6 מיליון שקל בקופת המזומנים כאשר מתום הרבעון הראשון גייסה החברה עוד 12 מיליון שקל בעסקאות פרטיות חסומות לבעלי שליטה בחברה ומשקיעים וותיקים.

סיכום

סקטור הקנאביס נהנה בחודשים האחרונים מרוח גבית רגולטורית תומכת אשר מקרבת את הייצוא של הקנאביס לחו”ל. הקמת הממשלה החדשה ועודפי הייצור בשוק המקומי לצד קבלת אישור עמידת בתקן האירופאי מקרבים מאוד את החלום. שיתופי הפעולה של פנאקסיה בגרמניה ובדנמרק צפויים להתחיל ולהניב פירות כבר השנה עם מוצרי פרימיום אשר מאופיינים בשיעור רווחיות גבוה.

כשזה יקרה, המפעל שבבעלות הקבוצה יהפוך להיות יעיל יותר וכנראה גם רווחי יותר. חברות רבות עשויות לנצל את התקן האירופאי כדי להגיע לשוק הגרמני אשר בו המוצרים הסופיים יקרים יותר לצרכן ומותירים נתח רווחים רחב יותר אצל המגדלים ואצל המפעל.

גילוי נאות:
אין בנכתב לעיל המלצה לביצוע פעולות בניירות ערך
נכון למועד פרסום הכתבה, הח”מ אינו מחזיק במניות המוזכרות בכתבה – ואינו מתכוון לפעול בניירות אלו.