- בהמשך לפרסומכם מיום 31 במאי 2018 בדבר טיוטה להערות הציבור לעניין הגבלת משקלן של מניות חו”ל במדדי הבורסה – אני מתכבד להעביר את התייחסותנו להצעה.
- בפתח דבריי אציין כי המהלך אותו אתם מובילים הוא מבורך. בעולם גלובלי של מיזוגים ורכישות, על הנהלת הבורסה לדאוג ולשמר את זהותה הישראלית של הבורסה ולתת עדיפות לחברות הישראליות הנסחרות בה על פני חברות זרות.
- עם זאת, היישום של שימור הזהות הישראלית של המדדים כפי שמוצעת על ידכם מנסה לפתור את הבעיה בצורה שאינה נכונה. כמשל – מדדי הבורסה הנוכחיים הינם תוצאה נתונה ואילו הכללים המוצעים על ידכם מדמים סימון של מטרה לאחר שהחץ כבר פגע במטרה.
- בעוד ההגדרה של חברת חו”ל הינה מדויקת מאוד לטעמי – הטעות היסודית מבחינת הבורסה בטיוטת ההצעה הינה הזהות של המדינה שבה התאגדה החברה. מבחינת השוק המקומי, אין זה משנה אם חברה התאגדה בארה”ב, אירלנד, הולנד, סינגפור או פנמה. לטעמי – יש להסתכל על כל מניות חו”ל כמיקשה אחת ולבטל את ההפרדה שהוצעה בחלוקה על פי מדינות.
- כך למשל, הצעה נכונה יותר יכולה להיות כזאת: מספר מניות חו”ל הנמנות על מדד ת”א 35 לא יעלה על חמישה.
- בד בבד מוצע לקבוע כי התקרה של כל מניית חו”ל בודדת במדד ת”א 35 לא תעלה על 5% באופן אשר מגביל את משקלה של פריגו במדד (ובעתיד גם של חברת IFF). בדרך זו – משקלן של מניות חו”ל במדד לא יעלה על 25%.
- באשר למדד ת”א 90 מוצע כי מספר מניות חו”ל במדד לא יעלה על עשרה (לעומת שש מניות כיום).
- בד בבד מוצע לקבוע כי התקרה של כל מניות חו”ל אשר נמנות על מדד ת”א 90 במדד ת”א 125 לא יעלה על 1% והתקרה של מניות חו”ל הנמנות על מדד ת”א 35 לא תעלה על 3%. בדרך זו, משקלן של מניות חו”ל במדד לא יעלה על 25%.