הדו”ח הכספי של שותפות רותם אנרגיה מחצבים (שותפות רא”מ) לא זכה ליותר מדי כותרות בתקשורת. עם זאת, בדו”ח הדירקטוריון של השותפות הסתתר הרבה מאוד מידע אשר עשוי לשפוך אור על ההתקדמות של השותפות בקידום הפרויקט להפקה של אנרגיה מפצלי שמן ופסולת פלסטיק.
על שותפות רא”מ כתבתי בהרחבה לפני כשנה. בכתבה הנוכחית אני אסקור את ההתקדמות שביצעה השותפות בדרך לסגירה הפיננסית של הפרויקט. הסגירה הפיננסית תאפשר לפרויקט לעבור מהחלק התכנוני לשלב הביצוע. זאת תהיה למעשה נקודת האל חזור שבו הערך האמיתי של הפרויקט יצוף.
רקע קצר
לא נספר את כל הסיפור של השותפות אך נציין למי שאינו מכיר נסביר כי הפרויקט של השותפות ממוקם במישור רותם שבנגב. השותפות מתכננת לנצל שני חומרי גלם על מנת להפיק אנרגיה. חומר הגלם הראשון הוא פסולת עירונית בעלת ריכוז גבוה של פלסטיק – שאריות הפלסטיק היום מושלכות למטמנות אשפה והיא נחשבת לאחד מהאויבים הגדולים של הסביבה. חומר הגלם השני הם פצלי השמן שנמצאים מעל שכבת הפוספטים בשטח הרישיון.
המתקן המתוכנן יפיק אנרגיה אך מעבר לכך יספק פתרון סביבתי ל-200,000 טון פסלת פלסטיק כחלופה למטמנות מזהמות. המתקן יהיה חייב לעמוד בתסקיר סביבתי שהמשרד להגנת הסביבה הכין בעצמו ולכן המשמעות של הקמת המתקן – הוא שהוא עדיף סביבתית על מטמנות.
הפרויקט שמקדמת השותפות נועד להפיק אנרגיה באמצעות חומרי גלם אלו תוך מתן פתרון סביבתי לבעיית פסולת הפלסטיק, צמצום ההטמנה של חומר הגלם והסוכריה האמיתית – הפרויקט צפוי לספק מאות מקומות עבודה באזור הדרום.
בחירת קבלן ההקמה – ה-EPC
בשנים האחרונות הקיפה את עצמה שותפות רא”מ בשותפים אסטרטגיים. השותף המרכזי היא חברת Enefit האסטונית. השותפה האסטונית תספק את הציוד המרכזי עבור מתקן ההפקה אשר יוקם. כל קבלן הקמה (EPC) שייבחר יהיה מחויב לרכוש מ-Enefit את הציוד לטובת הפרויקט. הטכנולוגיה של החברה האסטונית היא טכנולוגיה מוכחת שעובדת כבר עשרות שנים ומפיקה אנרגיה מפירוליזה (פירוק של חומר אורגני על ידי חימום שלו לטמפרטורה גבוהה).
לפני שנה בכתבה הערכתי כי להערכתי ייקח קרוב לשנה כדי לבצע את התסקיר הסביבתי כאשר במקביל השותפות תתקדם בבחירת ה-EPC. זה חלק המפתח שעליו נדבר היום – קבלן ההקמה של הפרויקט.
נכון – עדיין לא נבחר קבלן ההקמה של הפרויקט – אך האירוע הזה קרוב לסגירה. בחודשים האחרונים השלימה שותפות רא”מ תהליך של RFP. מדובר בבקשה שהוגשה לקבלני הקמה שונים (EPC) שבהם השותפות מפרטת את הדרישות ההנדסיות, הטכניות והפונקציונליות של המתקן להשבת אנרגיה מפסולת פלסטיק. שותפות רא”מ מכוונת גבוה מאוד ב-RFP – השותפות דורשת מהקבלן המבצע להטמיע בתכנון המוגש טכנולוגיות מתקדמות להפחתת הפליטות.
שותפות רא”מ מציינת כי זהו השלב המרכזי בהליך בחירת קבלת ההקמה וה-RFP הופנה למספר מצומצם של קבלני תכנון, רכש והקמה בינלאומיים עם ניסיון בתכנון בהקמת פרויקטים בתחום האנרגיה. ההתקשרות עם ה-EPC הינה חלק הכרחי ומהותי לקראת הסגירה הפיננסית של הפרויקט.
רגע האמת – סוף אוגוסט 2021
הגשת הצעות למתקנים מורכבים בתחום התשתיות כרוכה בהשקעה כספית של מאות רבות של אלפי דולרים עד מיליון דולר. למעשה, הקבלנים בעצם צריכים לבחון כחלק מהגשת ההצעה שלהם מהי היכולת של הפרויקט להגיע לסגירה פיננסית. מכאן שמשמעות הגשת הצעה הינה שהקבלן המגיש הגיע למסקנה חיובית בדבר היכולת של השותפות להגיע לסגירה פיננסית.
רגע ההכרעה צפוי להגיע בסוף החודש. ה-31 באוגוסט הוא הדד-ליין שהציבה השותפות על מנת לקבל הצעות מקבלני הקמה (EPC) כך שממש עוד כמה ימים יתברר כמה הצעות התקבלו. סביר להניח שלאחר מכן השותפות תידרש לבחון את ההצעה או ההצעות שיתקבלו ולהכריע עם איזה קבלן הקמה להתקדם.
כל הצעה שתוגש נדרשת לא רק לכלול מתווה להקמה אלא גם לכלול מתווה מימוני. קבלן ה-EPC אמור להיות בעל נגישות למערכת הבנקאית (הרבה יותר מרא”מ) ויידרש לקדם את התהליך של המימון. כלומר – בשותפות רא”מ רוצים שלפרויקט לא יהיה רק אבא אלא גם אמא. זה לא שקבלן ה-EPC צריך להביא את המימון מהבית – אבל הקבלן יידרש לסייע בצד המימוני.
שאלת המפתח – מאיפה יגיע ההון העצמי?
בואו נעשה תרגיל בחשבון – בואו נניח שהעלות הכוללת של הפרויקט תסתכם ב-400 מיליון דולר. בנק מממן ידרוש העמדה של הון בהיקף של כ-20% שהם כ-80 מיליון דולר. לשותפות רא”מ אין את הסכום הנדרש – ובוודאי שאינה יכולה לגייס את זה בשוק הנוכחי כאשר כל השותפות שווה 17 מיליון שקל.
כאן כבר מדובר בצרות טובות. להערכתי את ההון העצמי לפרויקט תשיג רא”מ על ידי הכנסת שותף אסטרטגי פנימה. לצורך העניין, ובאופן תיאורטי בלבד, השותף יקבל 50% מהפרויקט אך יעמיד 100% מההון העצמי הנדרש. שותפים אסטרגיים אפשריים בעולם האנרגיה המקומית לא חסר.
שיווק חומרי גלם לתחום התשתיות
בדוח הדירקטוריון השותפות מציינת כי היא העמיקה את בחינת הפוטנציאל לשיווק אפר הפצלים בתחום התשתיות ואף החלה במגעים עם אחת מחברות התשתיות הגדולות בישראל לשם מכירת אפר פצלים. הפוטנציאל פה הינו משולש. הראשון – ערך חבוי נוסף במודל הכלכלי של המתקן. השני – שיווק חומרי גלם לתשתיות שאמורות להיות מנוע צמיחה בשנים הקרובות. שלישית – פוטנציאל להתקשרות עם חברת תשתיות גדולה שעשויה להביא בשורה חדשה נוספת.
כניסה לתחום האנרגיה מתחדשת
כחלק משינוי תקנות הבורסה – רשאיות שותפות מוגבלת בתחום הנפט והגז להיכנס להשקעות חדשות בתחום האנרגיה המתחדשת. לשותפות רא”מ יש קשרים אסטרטגיים ועסקיים עם חברת Enefit האסטונית. ייתכן מאוד שבמקביל לקידום הפרויקט במישור רותם – תפתח רא”מ זרוע נוספת בתחום האנרגיה המתחדשת. לעת עתה אין יותר מדי מידע בקשר לתוכניות – אך צריך לזכור את הנקודה הזאת כאופציה מעניינת לצמיחה.
סיכום
אם השותפות תתקשר על הסכם עם קבלן הקמה (EPC) וההצעות יהיו מעניינות – הרי שייכנס הרבה ערך לשותפות ולפרויקט. האתגר הבא לאחר מכן יהיה להשיג מימון בנקאי מלא להקמה – הן בצד החוב והן בצד האקוויטי. בשלב הזה – קשה לי להעריך את הסיכוי באשר לשאלה האם השותפות תקבל הצעות מקבלן הקמה בסוף אוגוסט ואם כן כמה.
הסיכון בשותפות עדיין גדול מאוד מאחר והשותפות טרם עברה את נקודת האל חזור. בשווי הנוכחי – הסיכון עדיין גבוה מאוד אבל אולי בתחילת חודש הבא כאשר יתקבלו הצעות מחייבות מ-EPC יתחיל תהליך הפחתה של הסיכון. תהליך שכזה (ככל שיקרה) יהיה צריך להיות מלווה בעלייה במחיר יחידות ההשתתפות.
כמי שעוקב אחרי ההתקדמות של השותפות מאז ההנפקה לפני כמעט שלוש שנים – אני מאוד מקווה שהפרויקט של השותפות יקרום עור וגידים. עבודה של הרבה שנים מתכנסת לרגע האמת שיתרחש ממש עוד כמה ימים אשר עשוי לייצר הרבה אל תוך 2022.
גילוי נאות:
אין בנכתב לעיל המלצה לביצוע פעולות בני”ע.
כל הפועל על בסיס סקירה זו, לוקח על עצמו את מלוא האחריות להפסדים שעלולים להיגרם לו.
נכון למועד פרסום הכתבה, הח”מ אינו מחזיק בניירות המוזכרים בכתבה.
יובהר כי הח”מ הינו נותן שירותים של שותפות רא”מ