פלנטארק סוגרת שנה ראשונה בת”א: האם הגנים שמאתרת החברה יעשו מהפכה בתחום האג-ביוטק?

לפני כחודש סיכמה חברת האג-ביוטק פלנטארק ביו את שנת 2021. החברה סיכמה שנה כחברה ציבורית שבה ביצעה התקדמות משמעותית בפעילות שלה. בכתבה אסקור את ההתקדמות שביצעה החברה בשנה החולפת והציפיות מהחברה לשנת 2022 ואילך.

על חברת פלנטארק וחלק משיתופי הפעולה שלה כתבתי לראשונה באפריל 2021. למי שאינו מכיר – פלנטארק ביו עוסקת במו”פ לאיתור גנים לשיפור תכונות בצמחים ולעמידות לחרקים. החברה הוקמה בשנת 2014 ולפני כשנה השלימה גיוס של 23 מיליון שקל מהציבור.

פלנטארק היא חברת מו”פ שאין לה עדיין מכירות, אבל מתנהלת כחברה רזה עם הוצאות מינימליות. קופת המזומנים של החברה הכילה כ-20 מיליון שקל בסוף יוני אשר צפויים להספיק למימון פעילותה בשנתיים הקרובות לפחות – דהיינו לפחות עד סוף שנת 2023.

בזמן הזה – מטרתה העיקרית של החברה הוא להראות שהיא יודעת לייצר ערך למשקיעים דרך שיתופי הפעולה שלה.

כמו כל דבר בצבא – הפעילות של פלנטארק מחולקת לשלושה סגמנטים:
הראשון – איתור גנים להשבחת תכונות מטרה בצמחים עבור הגידולים המרכזיים בעולם (תירס, סויה, אורז וכו’).
השני – פיתוח מוצרים מבוססי RNAi – מולקולות ביולוגיות להדברת מזיקים ושיפור יבולים.
השלישי – איתור גנים ושימוש בהם לתעשיית הקנאביס.

אסקור בפניכם בקצרה את ההתקדמות שביצעה החברה בשנה החולפת על פי כל אחד מהתחומים

התחום הראשון – איתור גנים להשבחת תכונות מטרה בצמחים

פלנטארק הגיעה להנפקה בתל אביב עם שלושה הסכמי מסחור עם שותפים אסטרטגיים בתחום זה ונכון להיום כבר יש לה כבר שישה הסכמים. הטכנולוגיה של החברה נקראת DIP ובאמצעותה החברה מאתרת המוני גנים מדגימות שנלקחות ממקורות שונים בטבע המכילים חומרים גנטיים. גנים אלו, המבטאים תכונה מבוקשת מוחדרים לצמח וכך משופרות תכונות מטרה חשובות באותם גידולים חקלאיים, כגון תפוקת יבול, עמידות ליובש, סבילות לקוטלי עשבים ועוד.

אני לא ארחיב על התהליך (למרות שהוא מאוד מעניין בפני עצמו) אך בשורה התחתונה – באמצעות הטכנולוגיה של החברה, היא יכולה לבחון מיליוני גנים תוך זמן קצר ובעלות נמוכה מאוד ולאתר את הגנים הטובים ביותר בעלי התכונה הרצויה.

שלושה שיתופי פעולה נוספו מאז ההנפקה בסגמנט זה. שיתוף הפעולה הראשון נחתם בחודש יוני 2021 עם חברת זרעים ארגנטינאית בשם Bioceres שגם נסחרת בנאסד”ק (סימול: BIOX) לפיתוח ומסחור של גידולי אלפלפא. מדובר בגידול עם תכולה גבוהה של חלבון וסיבים ונוח לעיכול ולכן הוא משמש כמזון לפרות חולבות או בקר לפיטום. באמצעות שיתוף הפעולה חברת הזרעים תטמיע גנים שאיתרה פלנטארק לטובת עמידות ליובש והעלאת יבול (או מסת הצמחים). ככל ששיתוף הפעולה יצליח פלנטארק תקבל תמלוגים לתקופה של 10-15 שנים.

 

מבחינת פלנטארק – יש בעסקה הזאת כמה יתרונות. המרכזי שבהם: כל המימון של הפיתוח יבוצע על ידי חברת הזרעים הארגנטינאית. מצד שני – הצפי לקבלת התמלוגים הוא רק משנת 2029 ובהיקף של מאות אלפי דולרים בשנה. מבחינה מתמטית הערך הנוכחי של עסקה שכזאת לפלנטארק הוא קרוב לאפס ולכן אני מסתכל על זה בתור אופציה בחינם. אבל הדבר היותר יפה פה הוא שניתן לשכפל את העסקאות האלו עוד ועוד, לגנים שונים, לגידולים שונים, – ולקבל הרבה מאוד אופציות בחינם. וכאשר זרע כזה מבשיל ומגיע לשוק – הוא מתחיל לספק תוצאות בצורה של תמלוגים על המכירות.

שיתוף הפעולה השני שנחתם ב-2021 בתחום זה הוא עם חברת KWS – חברת זרעים הגרמנית החמישית בגודלה בעולם. פלנטארק נתנה ל-KWS רישיון גלובלי לפיתוח גנים שאיתרה פלנטארק לטובת עמידות ליובש והעלאת יבול בגידול חשוב עם שווי שוק של 4 מיליארד דולר בשנה. פלנטארק לא מציינת את הגידול – אבל זה כנראה אחד מהגידולים המרכזיים בעולם (תירס, אורז, סויה, כותנה, קנולה, תפו”א, קנה סוכר וסלק סוכר).

בעסקה הזאת חברת KWS לא קיבלה בלעדיות ועדיין לא נחתם הסכם מסחרי כלשהו. ככל שהחברה הגרמנית תתקדם בפיתוח – סביר שתחתם עסקה מסחרית בעלת ערך. פלנטארק לא סיפקה תחזית מתי להערכתה הזרעים המשותפים יהיו מוכנים.

שיתוף הפעולה השלישי שנחתם ממש לפני כשבועיים מתמקד בצמח הקנולה. פלנטארק חתמה על הסכם פיתוח ומסחור גלובלי עם אחת מחברות הזרעים הגדולות בעולם בתחום הקנולה. חברת הזרעים תעשה שימוש בגן שמצאה החברה בתחום שיפור היבול והקניית עמידות ליובש באופן אשר יוטמע בזרעי הקנולה.

בתמונה: שדה קנולה

בדומה להסכם בתחום האלפלפא – גם כאן מעריכה פלנטארק שמכירות מסחריות של הזרעים המושבחים יחלו בשנת 2029. ככל שהפיתוח יושלם בהצלחה תראה החברה תמלוגים שנתיים בהיקף של מיליוני דולרים מדי שנה, בהתאם למכירות של זרעי הקנולה שתמכור חברת הזרעים. בנוסף, תקבל החברה במסגרת העסקה תשלום מקדמה ותשלומים בגין עמידה באבני דרך בשלב הפיתוח.

שלוש עסקאות אלו מצטרפות לשלושה שיתופי פעולה נוספים בתחום זה שכבר היו לפלנטארק בעת ההנפקה – הסכם נוסף עם KWS שנחתם בשנת 2020 שבו גנים של החברה המקנים ליבול עמידות למגוון קוטלי עשבים. שתי עסקאות נוספות שמקדמת פלנטארק כוללות הסכם עם חברת זרעים הודית שנחתם בשנת 2018 והסכם עם תאגיד אמריקאי ליצירת עמידות ליובש והעלאת יבול בתפוחי אדמה.

הצפת הערך תגיע מהסויה?

חברת פלנטארק אינה עובדת בתחום זה רק עם שיתופי פעולה. החברה מקדמת חלק מהפרויקטים בעצמה מתוך מטרה לייצר הרבה יותר ערך במסגרת עסקת מסחור. כך למשל, פרויקט של החברה בתחום הקניית עמידות ליובש והעלאת יבול בגידולי סויה נחל הצלחה מסחררת. בחודש נובמבר עדכנה החברה על תוצאות ניסוי שדה שערכה בעצמה בארה”ב שבו החדירה גנים שמצאה לצמח הסויה.

 

תוצאות הניסוי הראו שיפור של יותר מ-10% ביבול של צמחי הסויה בהשוואה לצמחי הביקורת שלא הוטמעו בהם גנים של החברה. המשמעות היא שגם בתנאי יובש וגם בתנאים רגילים, בכל יחידת שטח הגן של פלנטארק מצליח להגדיל את התפוקה של יבול הסויה בלמעלה מ-10%. על בסיס ההצלחה בניסוי השדה פלנטארק רוצה לשתף פעולה עם חברות הזרעים הגלובליות לטובת הסכם פיתוח ומיסחור של גידולי סויה מבוססים על הגנים של החברה.

הסיפור המעניין….

לדעתי הסיפור הכי חשוב שהופך את פלנטארק למעניינת התרחש בינואר השנה – והוא דרמה של ממש. החברה קיבלה לאחרונה היתר שיווק רגולטורי ממשרד החקלאות האמריקאי לגן אשר מקנה עמידות מפני קוטלי עשבים בגידולי סויה וכותנה. מהלך זה מאפשר חיסכון של עשרות מיליוני דולרים של פיתוח וקיצור של מספר שנים בזמני ההגעה לשוק, גם עבור שותפים פוטנציאליים וגם עבור פלנטארק עצמה. גם כאן – על בסיס האישור הזה פלנטארק רוצה לפעול לחתום על הסכמי רישוי עם חברות זרעים לקידום פיתוח ומיסחור של זרעים אשר עמידים לקוטלי עשבים אשר מבוססים על הגן שמצאה.

התחום השני – פיתוח מוצרים מבוססי RNAi – מולקולות ביולוגיות

עם כל החיסונים היום לקורונה – כנראה שכבר לא צריך להסביר את הטכנולוגיה המבוססת על RNA. פלנטארק נמצאת בתחום זה גם כן, אבל בעולם הצמחים. פלנטארק הגיעה להנפקה עם שני שיתופי פעולה מבוססי RNAi והיום כבר יש לה ארבעה שיתופי פעולה.

על שיתופי הפעולה אתם יכולים לקרוא בהרחבה בכתבה שהכנתי בחודש אפריל (מומלץ). אני כן חושב שהסיפור המרכזי בפלנטארק נמצא במסגרת שיתוף הפעולה עם ICL (כי”ל לשעבר). שיתוף הפעולה בין הצדדים החל בשנת 2018 אך במהלך שנת 2021 הוא עלה ליגה והפך להסכם רישיון.

שיתוף הפעולה הינו בתחום העלאת יבולים בקנולה, סויה ואורז. בניגוד לפעילות הראשונה – כאן מפתחות החברות מוצרים ביולוגיים מבוססי RNAi שיוכלו לסייע בהעלאת יבולים בגידולים שונים – בהתבסס על גנים שאיתרה פלנטארק. מבחינת פלנטארק – לחברה אין כלל הוצאות במסגרת הסכם המסחור מאחר וחברת ICL היא זו שמממנת את כל עלויות המו”פ, תהליך הרישוי הרגולטורי ומכירת המוצרים. ככל שהתהליך יצליח, פלנטארק תראה תמלוגים בהיקף של מיליוני דולרים עד עשרות מיליוני דולר בשנה – וזה רק מהמוצר לקנולה. לחברות יש כבר תוצאות ראשוניות חיוביות בחממות ובניסויי שדה – ומעניין לראות האם במהלך 2022 שיתוף הפעולה יתקדם ויצבור תאוצה.

בתמונה: זרעי סויה

לא אכנס כעת לשני שיתופי הפעולה הנוספים עליהם חתמה פלנטארק בתחום ה-RNAi אך אזכיר בקצרה ששיתוף פעולה אחד הוא עם חברת הקנאביס שיח למיסחור מוצרים הקשורים לצמח הקנאביס. שיתוף הפעולה השני מתבצע יחד עם גדות אגרו לקטילת המזיק (חרק) חדקונית הדקל אשר פוגע בעצי דקל רבים והינו אחת הבעיות העיקריות למגדלי תמר המג’הול בארץ ובארצות ערב, כולל האמירויות. שלב הפיתוח והרישוי בישראל החל בשנת 2021 והחברות רוצות להשלים את התהליך קודם כל בישראל. בפלנטארק מעריכים כי זה יקרה בשנת 2023.

 

כן אתעכב על שיתוף הפעולה הרביעי המשמעותי שחתמה החברה בשנת 2021 בברזיל. ההסכם נחתם עם TMG שבו הטכנולוגיה של פלנטארק תייצר עמידות לאחד ממזיקי הכותנה הבולטים בברזיל. פלנטארק העניקה רישיון מיסחור ואילו TMG תהיה אחראית ותישא בכל עלויות הפיתוח של זרעי הכותנה המהונדסים. בדומה ליתר שיתופי הפעולה – פלנטארק צפויה לראות תמלוגים ממכירות ככל שמוצר המבוסס על הטכנולוגיה של פלנטארק יגיע לשוק.

התחום השלישי – איתור גנים ושימוש בהם לתעשיית הקנאביס

הפעילות הזאת מתבצעת באמצעות חברת טרג’ין המשותפת לה ולשיח מדיקל גרופ. במהלך 2021 השלימה טרג’ין גיוס הון של 1.2 מיליון שקל ממשקיע חיצוני לפי שווי של 15 מיליון שקל אחרי הכסף. פלנטארק מחזיקה בכ-39% מהמניות אשר השווי התיאורטי שלהן עומד על כ-6 מיליון שקל. העסקה טרם הושלמה וממתינה לאישור היק”ר..

מה עושה טרג’ין? טרג’ין היא חברה קטנה שבה יש ארבעה עובדים בסה”כ, אבל עם תמיכה מאסיבית שמקבלים מפלנטארק ומשיח. החברה מאתרת תכונות מטרה רצויות בצמח הקנאביס. טרג’ין עושה זאת בעזרת עריכה גנטית ועל ידי ייצור קנבינואידים מחוץ לצמח באמצעות ביוריאקטורים. הפעילות של טרג’ין מתבצעת במתקן של שיח.

למעשה, טרג’ין מחפשת שיטות לגדל חומרים פעילים מצמח הקנאביס (כגון CBD, THC, ועוד קנאבינואידים מינוריים) בתנאים נקיים באמצעות מתקן או מערכת ייצור. הדבר מתבצע על ידי אפיון גנים הפעילים בצמח הקנאביס אשר אחראיים לייצור החומרים הפעילים בצמח. טרג’ין מחדירה את הגנים לאורגניזם חדש שעובר ריבוי מהיר. הלקוחות הפוטנציאליים של טרג’ין הן חברות מדיקל ופארמה.

 

סיכום

פלנטארק פועלת בשלושה מגזרי פעילות – ועברה התקדמות משמעותית בשנה שעברה בכל אחד מהם. הדבר התרחש דרך יצירת שיתופי פעולה חדשים או הסכמי מסחור חדשים לצד התקדמות בשיתופי פעולה קיימים (דוגמת השת”פ עם ICL).

לצד השת”פ עם ICL, הדבר המעניין בפלנטארק הוא האישור הרגולטורי שקיבלה החברה בחודש ינואר לגן אשר מקנה עמידות ליובש בגידולי סויה וכותנה. על בסיס אישור זה פלנטארק עשויה לחסוך עשרות מיליוני דולרים של פיתוח והמון זמן ולקצר את ההגעה של זרעים המכילים את הגן שלה לשוק. זה משהו שחברות זרעים גלובליות אוהבות ועשויות לשלם על זה.

פלנטארק נסחרת כיום לפי שווי של 33 מיליון שקל. אני מעריך שבקופת המזומנים של החברה יש כ-17 מיליון שקל אשר יספיקו לה לפחות עד סוף 2023. המשמעות היא ששוק ההון מתמחר כרגע את כל הפעילות של פלנטארק, את כל החלומות וכל שיתופי הפעולה בכ-15 מיליון שקל בלבד. האם החברה תצליח להוכיח את עצמה בשנתיים הקרובות? אני מאוד מקווה שכן.

גילוי נאות:
אין בנכתב לעיל המלצה לביצוע פעולות בניירות ערך.
כל הפועל בנייר על בסיס סקירה זו – לוקח על עצמו את מלוא האחריות להפסדים שעלולים להיגרם לו.
נכון למועד פרסום הכתבה – הח”מ אינו מחזיק בניירות המוזכרים בכתבה
יובהר כי הח”מ הינו נותן שירותים של חברת פלנטארק