תומר קורנפלד
כותב: גלעד מנדל
עורך: תומר קורנפלד
תעשיית הקנאביס המקומית מתבגרת. אחרי ההייפ הראשוני והירידה המהירה שבאה לאחר מכן – הדרך הנכונה למדוד את החברות הציבוריות מתחילה להיות על פי הביצועים העסקיים – הצמיחה בהכנסות והרווחים. עד לפני כשנה ניתן היה לחשוב שאין ייחודיות בגידול קנאביס. האם גידול קנאביס הינו בעל מאפיינים דומים לגידול מלפפונים? היום לכולם ברור שתעשיית הקנאביס היא תעשייה מיוחדת ושיש הרבה אתגרים בגידול קנאביס. הצרכנים של הקנאביס דורשים איכות – הם מכירים את הזנים ויודעים מה טוב להם ומה פחות טוב להם. בכתבה הזאת – אנחנו סוקרים בפניכם את הבסיס לתעשיית הקנאביס ומה שחשוב וכדאי להכיר.
צמח הקנאביס
בצמח הקנאביס זוהו עד כה לפחות 85 סוגים שונים של קנבינואידים. הקנבינואידים הם החומר שיוצר את ההשפעה של הקנאביס. שני הקנבינואידים המוכרים ביותר הם ה-CBD וה-THC. ה-CBD הוא החומר הלא ממסטל של הקנאביס ואילו ה-THC הוא בעל תכנות הפסיכואקטיביות – החומר אשר ממסטל. חומרים נוספים אשר קיימים בצמח הקנאביס הם הטרפינים – פולימרים אורגניים המקנים לצמח הקנאביס תכונות שונות בדגש על טעם וריח.
ברחבי העולם מיוצרים גם מוצרים שמבוססים על קנבינואידים אחרים – לא רק ה-THC ו-CBD. אחת מהחברות למשל שעושה זאת היא חברת סטדי סטייט הנמצאת בתהליך מיזוג עם השלד הבורסאי הנקרא אינפימר. לטענת החברה – יש בבעלותה את המפעל הגדול ביותר בעולם לייצור קנבינואיד בשם CBN. קנבינואידים נוספים שכדאי להכיר הם CBGA, THCA, THCV ו-CBG. כפי שציינתי – יש לפחות 85 סוגים שונים של קנבינואידים בצמח הקנאביס.
השוק הישראלי
על פי נתוני חודש ינואר 2021, סך המכירות של הקנאביס הרפואי עמדו על 2,954 קילו – המשקף קצב צריכה שנתי של כ-35.5 טונות בשנה. על פי נתוני חודש ינואר, מדובר במונחים כספיים מדובר על שוק של 735 מיליון שקל בשנה (לא כולל מע”מ). השוק הישראלי צומח באופן עקבי – כאשר בשנה החולפת היקף הצריכה של קנאביס הרפואי עלה ב-42% – כאשר הגורם הדומיננטי לכך היה זינוק במספר המטופלים.
כאשר מדברים על “קנאביס רפואי” מדובר על סדרה רחבה של מוצרים עם הבדלים גדולים בין כל זן וזן. שוק הקנאביס הרפואי הישראלי מתחלק לשני מוצרים עיקריים: השמנים והתפרחות. את התפרחות המטופלים נוטלים בצורה של עישון (ויש מיעוט שמשתמש במכשירי אידוי אישיים בשביל לאדות את התפרחת). את השמנים לוקחים ישירות לפה.
מה קורה בשוק המקומי? רוב הסחורה שהצרכנים רוכשים הם תפרחות – 84% מהסחורה המגיעה ללקוחות הן תפרחות קנאביס. בעולם תפרחות הקנאביס – הדרישה של הצרכן הוא בעיקר למרשמים בעלי רמת THC גבוהה של 20% המהווה את רוב השוק. ישנם סוגים נוספים אשר הינם זנים מאוזנים יותר.
יתר השוק (16%)הינו מוצרים מבוססי שמן. מדובר במוצר שבו תפרחות קנאביס עוברות תהליך מיצוי שבסופן מופק שמן. רמת ה-THC וה-CBD וכן גם האיכות של המוצר נקבעת בעיקר על ידי הזן המגודל של הקנאביס. כאשר מפיקים שמן – רמת ה-THC וה-CBD שבזן פחות משנה מאחר שאם יש בזן פחות THC אז ניתן להכין שמן מרוכז יותר. מצד שני, אם יש ריכוז גבוה של THC – ניתן להכין שמן פחות מרוכז.
אחד מהדברים היפים בתעשיית הקנאביס המקומית זה שהיא נמצאת בצמיחה מהירה. שוק הקנאביס צומח בקצב של כ-50% בשנה והעוגה גדלה מיום ליום ומחודש לחודש. ניתן לראות זאת בעלייה המתמדת במספר המטופלים של הקנאביס. עיקר הצמיחה מגיעה ממכירת תפרחות קנאביס. גם שוק השמנים גדל – אך בקצב נמוך יותר של כ-15% בשנה.
מה לגבי המחירים? התפרחות נמכרות בבתי המרקחת או בשילוח לבית הלקוח בטווח מחירים מאוד רחב שעומד על בין 149 שקל ל-289 שקל לתפרחות במשקל של 10 גרם או שמן בנפח של 10 מ”ל. המוצרים המבוקשים בעלי המותג החזק נמכרים בטווח הגבוה של 259 שקל עד 289 שקל ל-10 גרם, בעוד שהמוצרים הפחות מבוקשים או שנוצר בהם היצע מלאי נמכרים במחירים הנמוכים של בין 149 שקל ל-169 שקל.
דרכי גידול
איך מתבצע הגידול של צמח הקנאביס? לפני ששותלים את הצמח ומתחילים לגדל אותו – יש להקים חוות ריבוי. בחווה זו מגדלים מספר צמחי קנאביס (אשר נקראים גם אמהות). מאותן אמהות גוזרים ענפים ושותלים מחדש וחוזר חלילה. המטרה של התהליך הוא לייצב את הצמח כך שהגידולים יהיו דומים אחד לשני ככל שניתן בצורה הטובה ביותר. זה ההבדל המהותי בין גידול של צמח קנאביס לעומת גידול של מלפפונים ששם יש זרעים הדירים שגורמים לכך שכל המללפונים יהיו זהים.
לאחר שחוות הריבוי מוכנה עם זני אמהות יציבים – צמח הקנאביס עובר לחוות הגידול ששם הוא מבלה מספר חודשים. הגידול המסורתי מתבצע בתוך חממות והוא מבוסס על השמש. היתרון העיקרי בגידול בחממה הוא העלות, העלות הן של הגידול והן של ההקמה של החווה נמוכה יחסית. החסרונות הם שיש לחברה תלות במזג אוויר קיצוני שיכול לפגוע מהותית באיכות הגידולים. כמו כן, קשה מאוד לגדל קנאביס בחורף אשר מאופיין במזג אוויר קר. החיסרון הנוסף הוא השוני (הדירות) בין מחזורי גידול שונים היא גבוהה.
כאשר חברות מעוניינות להעלות את ההדירות – ניתן לעשות זאת באמצעות גידול מסוג אינדור (Indoor). גידול זה פחות נפוץ בישראל ויש רק שתי חברות שמגדלות קנאביס בשיטה זו (חברת קנאשור הציבורית ועוד חברה פרטית בשם קאןערבה). כמו כן, מבין החברות הציבוריות גם חברת קאנומד נמצאת בתהליכים להקמת חוות אינדור.
מה מיוחד בחוות אינדור? במסגרת גידול אינדור מגודל הקנאביס במתקן סגור עם תאורה מלאכותית. היתרונות בגידול אינדור הם שאין תלות במזג האוויר, האצוות יוצאות יותר הדירות וניתן לגדל קנאביס על פני יותר מחזורים בשנה. החיסרון המרכזי של חווה כזאת הוא שעלויות התפעול וההקמה גבוהות משמעותית מגידול בחממה.
ישנם עוד מודלי גידול של קנאביס רפואי. כך למשל, חברת אינטליקנה מגדלת קנאביס רפואי בחממה אך עם תאורה איכותית, יכולת החשכה גבוהה ואמצעים משוכללים לשליטה במזג האוויר.
שרשרת הערך
מה עובר על צמח הקנאביס עד שהוא מגיע לצרכן הסופי? בדרך אל הלקוח הסופי המוצר עובר מספר שלבים. למעשה, כאשר הצרכן רוכש תפרחת קנאביס ב-300 שקלים – הוא למעשה מסבסד את כל התהליכים בדרך (שהם הכרחיים כמובן).
שרשרת הערך של סקטור הקנאביס מכילה מספר חוליות. החולייה הראשונה בשרשרת נמצאת אצל המגדל (או החקלאי…). המגדל אחראי לשתול את שתילי צמח הקנאביס ולהעביר אותם מחזור גידול שבהם הצמח גדל. כאשר הצמח בשל – הוא עובר תהליך של הפרחה שבו יוצאים הפרחים של הקנאביס. לאחר מכן כאשר הצמח מוכן מתבצע קציר של הצמחים ומתבצעים מספר תהליכים נוספים עד שהמוצר מוכן. צריך להפריד את הענפים והעלים מן הפרחים. כמו כן, הפרחים עוברים תהליך של ייבוש. המוצר הסופי של המגדל הוא שקית ארוזה במשקל של 500 גרם (או 1000 גרם) שבה יש פרחי קנאביס.
החולייה השנייה בשרשרת היא אצל מפעל האריזה. המשימה של המפעל היא פשוטה – לבצע אריזה של המוצר. השקיות הגדולות של ה-500 גרם נפתחות והמוצר נארז מחדש לצרכן הסופי בחבילות של 10 גרם. כמו כן, במידה והמוצר הסופי הינו שמן – המפעל מבצע מיצוי של תפרחות ואורז את המוצר הסופי בבקבוקונים של 10 מ”ל.
החוליה השלישית בשרשרת נמצאת בעולם המסחר. זאת החולייה הדואגת לשנע את המוצר הסופי מהמפעל אל בתי המרקחת השונים. חוליה זו כוללת חברות כגון סלא, נובולוג או הפצה בדרכים אחרות. יש היום בארץ כ-90 בתי מרקחת אשר מקבלים את האספקה של הסחורה ומורשים למכור קנאביס רפואי.
בתי המרקחת הם החולייה הרביעית בשרשרת הערך שפוגשת את הצרכן הסופי. הצרכן מגיע לבית המרקחת עם רישיון לשימוש בקנאביס רפואי ורשאי לבחור את המוצר שלו אחת לחודש בהתאם למינון שנקבע במרשם ולסוג החומר שרשם לו הרופא.
לסיכום – שרשרת הערך בעולם הקנאביס היא כזו:
- חוות ריבוי וגידול.
- מפעל.
- בית מסחר.
- בית מרקחת.
תקנים
לא כל אחד יכול להיכנס לתחום הקנאביס. כדי להפעיל כל חולייה בשרשרת נדרש אישור של היק”ר – היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות. לכל חולייה יש תקנים ספציפיים משלה הכולל דרישות שעל החברה לעמוד בהן – לדוגמא: על המגדל להחזיק מגדל ראשי, על המפעל לעמוד בתנאי סטריליות מסוימים וכו’. אחד הנושאים היקרים בתקנים אלו הוא האבטחה. מאחר והקנאביס מוגדר כחומר מסוכן – התקנים דורשים אבטחה מחמירה שעולה מיליונים בשנה גם למגדלים קטנים.
בישראל, כאשר הגיעו החברות לישורת של ייצוא הקנאביס לחו”ל הן נתקלו בבעיה – התקנים הישראלים אינם כמו התקנים באירופה ובמדינות נוספות. בשביל לייצא לחו”ל הסחורה המיוצאת צריכה לעבור במפעל שיהיה בעל תקן EU-GMP. אותו מפעל הוא זה שמסמיך את המגדלים השונים דרכו. היום בישראל – רק המפעל של חברת פנאקסיה עומד בתקן הייצור EU-GMP – ולכן הוא נהנה מיתרון גדול בשוק הקנאביס מאחר וזאת (כמעט) הדרך היחידה של המגדלים המקומיים לשנע סחורה מחוץ לגבולות ישראל.
גילוי נאות:
אין בנכתב לעיל המלצה לביצוע פעולות בניירות ערך.
כל הפועל בנייר על בסיס סקירה זו – לוקח על עצמו את מלוא האחריות להפסדים שעלולים להיגרם לו.
נכון למועד פרסום הכתבה – הח”מ אינו מחזיק במניות המוזכרות בכתבה
יובהר כי הח”מ הינו נותן שירותים של חברות ציבוריות בתחום יחסי הציבור, קשרי המשקיעים, ייעוץ להנפקות, שירותי מידע ועוד